חסכו מעל 1,000 ש"ח על משקפיים ועדשות וקבעו ייעוץ חינם עם פרופ' אבי סלומון, לחצו כאן

העפעפיים

העפעפיים מורכבות ממספר רקמות הכוללות עור, שרירים, רירית ובלוטות רבות. לעפעפיים תפקיד מרכזי בהגנה המתמדת על גלגל העין, תוך יצירה, פיזור ושמירה על שכבת הדמעות. בעזרת העפעפיים נשמרת הלחות המתמדת של הקרנית והלחמית ע"י הדמעות. לחות מתמדת זו חיונית לשלמות הקרנית והכרחית לקיום הראיה התקינה.

תפקידי העפעפיים

לעפעפיים 3 תפקידים עיקריים:

1. כיסוי והגנה על גלגל העין, ומניעת התאדות הדמעות והתייבשות משטח העין.
2. פיזור הדמעות על משטח העין ופינוי הדמעות דרך מערכת ניקוז הדמעות ע"י מצמוץ מתמיד.
3. השתתפות ביצירת חלק ממרכיבי הדמעות.

לחצו כאן למידע נוסף על מנגנוני ההגנה של העין.

מפתח העפעפיים

המרווח שבין העפעפיים הנוצר בזמן פתיחתם נקרא מפתח העפעפיים (palpebral fissure). כאשר העין פתוחה ומביטה ישר קדימה, העפעף העליון בד"כ מכסה את הלימבוס (הגובלת) העליון, בעוד שהעפעף התחתון נמצא 1 מ"מ מעל או מתחת ללימבוס התחתון.

העפעף העליון והתחתון נפגשים בפינות מפתח העפעפיים. איזור זה של מפגש בין העפעף העליון והתחתון נקרא קאנתוס (canthus). הקאנתוס הפנימי (המדיאלי) הוא זה הקרוב אל האף, והקאנתוס הצידי נמצא בצד המנוגד. בקאנתוס הפנימי נמצאים 2 חלקים הבולטים במבט חיצוני: הקרונקול (caruncle) – רקמה בצבע ורוד, דמוית עור, הנמצאת בפינה הפנימית ביותר שבין קצות העפעפיים, קרוב לאף, ומכילה שערות עדינות, בלוטות זיעה ובלוטות שומן; והקפל הסמילונארי (semilunar fold) – שנראה כמו קפל בצורת סהר והמאפשר את תנועת העין לצדדים ללא מתיחה של הלחמית (תמונה 1).

שרירים, רקמת חיבור ותנועת העפעפיים

העפעפיים נמצאות בתנועה מתמדת. חלקה תנועה רצונית (סגירה ופתיחה של העפעפיים) וחלקה לא רצונית (רפלקס המצמוץ). מספר שרירים אחראיים לביצוע תנועות אלו.

תמונה 2. שריר האורביקולריס אחראי על סגירת העין.

1. שריר האורביקולריס (תמונה 2). זהו שריר טבעתי המקיף את מפתח העפעפיים, והאחראי לסגירה הרצונית של העפעפיים ולרפלקס המצמוץ. השריר מעוצבב ע"י העצב ה-7 (עצב הפנים). התכווצות השריר עוזרת בהנעת הדמעות על פני משטח העין אל פתחי ניקוז הדמעות, ומשם לשק הדמעות.
לשריר שני מרכיבים: מרכיב העפעפיים (הנמצא בתוך העפעפיים) והמרכיב הארובתי (הנמצא בהיקף החיצוני). מרכיב העפעפיים אחראי לסגירה הרצונית הרגילה  ולרפלקס מצמוץ, בעוד שהמרכיב הארובתי אחראי לסגירה הרצונית החזקה של העפעפיים. סגירה חזקה של העפעפיים מתרחשת בתגובה לכאב או לחבלה.

2. שריר הלבאטור (תמונות 2-3). שריר זה מרים את העפעף העליון ומסייע בפתיחה הרצונית של העפעפיים. השריר מעוצבב ע"י העצב ה-3 (האוקולומוטור). שריר זה יוצא מעצם הספנואיד הנמצאת בגולגולת, עובר בחלק העליון של הארובה, ומגיע אל העפעף העליון, שם הוא הופך למעין רצועה רחבה של רקמת חיבור הנקראת האפונאורוזה של שריר הלבאטור (תמונות 2-3). האפונאורוזה נפתחת כמו מניפה רחבה ואוחזת בטרסוס – רקמת החיבור הקשה המהווה את השלד של העפעף. חלק אחר מסיביה אוחזים בעור, ויוצרים את שקע העפעף (שקע בעור הנראה כגבול העפעף).
העין נפתחת כאשר שריר הלבאטור מתכווץ, ובו זמנית שריר האורביקולריס נעשה רפוי. בזמן מצמוץ מתרחשות פעולות עוקבות זו לזו: לסגירת העפעפיים – פעילות הלבאטור מנוטרלת, והאורביקולריס מתכווץ באופו רגעי, ומיד לאחר מכן לפתיחת העפעפיים מחדש – האורביקולריס שוב נעשה רפוי והלבטאור מתכווץ.

3. השריר המושך את העפעף התחתון – מתחבר לטרסוס בעפעף התחתון ואחראי על משיכתו למטה במקביל להרמת העפעף העליון.

4. שריר מולר – שריר חלק הנמצא מאחורי שריר הלבאטור (תמונה 3). שריר זה מתחבר לחלק העליון של הטרסוס, והוא תורם לעליה נוספת של כ-2 מ"מ לעפעף העליון. שריר דומה קיים גם בעפעף התחתון.

החלק הקשה של העפעף נקרא טרסוס (Tarsus) – זו היא רקמת חיבור צפופה וקשה המהווה את שלד העפעף, נותנת לעפעף חוזק ושומרת את צורתו הקמורה, המתאימה לצורה גלגל העין. שריר הלבטור ושריר מולר מתחברים לטרסוס ועוזרים בתנועת העפעף. כ"כ הטרסוס הוא מקומם של בלוטות מייבומיאן, המשתתפות בייצור המרכיב השומני של הדמעות.

קצה העפעף

קצה העפעף מכיל את הריסים ואת פתחי בלוטות מייבומיאן (תמונות 1, 3). הריסים מסודרות בקצה העפעף ב 2-3 שורות. יש כ- 150 ריסים בעפעף העליון וכ- 75 ריסים בעפעף התחתון. כל ריס מתחלף פעם ב-5 חודשים. לאחר תלישת ריס, גדל ריס חדש לאורך מלא תוך כ- 10 שבועות. קיים עצבוב עשיר לריסים, ולכן הם רגישים ביותר לכל מגע קל, הגורם להפעלה מיידית של רפלקס המצמוץ, המשמש להגנה בתגובה למגע כלשהוא בעין.
פתחי בלוטות מייבומיאן נמצאות בקו אחד ומאחורי קו הריסים. בעפעף התקין הם כמעט ולא נראים. כאשר מתפתחת דלקת כרונית של העפעפיים ניתן לראות פקקי שומן בפתחי הבלוטות.
בחלק הפנימי (הקרוב לאף) של כל עפעף נמצאת בליטה קטנה הנקראת פפילה, ובמרכזה נמצא נקב קטן הנקרא פונקטום. זה פתח הניקוז של הדמעות ממשטח העין. כאן מתחילה תעלה קטנה (קנליקולוס) דרכה מתנקזות הדמעות באופן מתמיד אל שק הדמעות, ומשם אל חלל האף. אחת מדרכי הטיפול היעילות בצורות הקשות של תסמונת העין היבשה היא ע"י חסימת הפונקטום ע"י פקקי סיליקון.

הלחמית

הלחמית הטרסלית מכסה את החלק הפנימי של העפעף מקצה העפעף ועד לעומק הפורניקס העליון או התחתון (תמונה 4). הפורניקס הוא שקע עמוק המפריד בין החלק הפנימי של העפעף ובין גלגל העין. מתחת לפורניקס הלחמית חוזרת ונצמדת אל גלגל העין והופכת להיות הלחמית הבולברית (תמונה 4). למעשה הלחמית הבולברית היא המשכית ללחמית הטרסלית. הפורניקס מאפשר תנועה מתמדת של העפעפיים, ובמקביל תנועה של העין למעלה ולמטה. הפורניקס התחתון משמש כמעין מאגר של נוזל הדמעות. הלחמית המצפה את העפעף (הלחמית הטרסלית) ונוזל הדמעות מקטינים את החיכוך בין העפעפיים והקרנית שהיה עלול להיווצר כתוצאה מהמצמוץ.

בלוטות בעפעפיים

בעפעפיים נמצאות בלוטות שונות שרובן משתתפות בתהליך יצירת הדמעות (תמונה 4).

1. בלוטות מייבומיאן – אלו הן בלוטות חֵלֶב מיוחדות הנמצאות בעפעפיים בתוך הטרסוס (תמונות 4-5). הבלוטות הן ארוכות, ומהן יוצאות אשכולות של הסתעפויות. יש 30-40 בלוטות בעפעף העליון ו- 20-30 בתחתון. פתחיהן מסודרים בקו יש בקצה העפעף. בלוטות אלו מפרישות את המרכיב השומני של הדמעות. הלחץ המופעל על הבלוטות בזמן המצמוץ גורם ליציאת השומנים אל הדמעות. השומן בדמעות עוזר ליציבותן ומונע את התאדותן. בדלקות של העפעפיים נגרמת לעיתים חסימה של ההפרשה השומנית מהבלוטות. דבר זה גורם לירידה בכמות השומן בדמעות, וכתוצאה – לירידה ביציבות הדמעות ולעין יבשה. עצבוב הבלוטה הוא ע"י סיבים פרה-סימפטטיים המלווים את העצב השביעי (עצב הפנים).
2. בלוטות זייס – בלוטות חלב המחוברות אל זקיקי הריסים (תמונה 4).
3. בלוטות מול – בלוטות זיעה המתחברות לזקיקי הריסים או לקצות העפעפיים.
4. בלוטות הדמעות המשניות של קראוזה – נמצאות בפורניקס (איזור הקפל של הלחמית בין העפעף והעין) (תמונה 4).
5. בלוטות הדמעות המשניות של וולפרינג – נמצאות לאורך גבול הטרסוס. בלוטות הדמע המשניות מפרישות את המרכיב המימי של נוזל הדמעות, בהרכב זהה לזה המופרש מבלוטת הדמעות הראשית.

עצבוב

עצבוב תחושתי לעפעפיים מגיע מהעצב החמישי (הטריגמינלי). העפעף העליון מעוצבב ע"י הסעיף האופתלמי של העצב החמישי. העפעף התחתון מעוצבב ע"י הסעיף המקסילרי של העצב החמישי.
שריר האורביקולריס, האחראי על סגירת העפעפיים, מעצבב ע"י העצב השביעי (עצב הפנים).
שריר הלבטור של העפעף העליון מעוצבב ע"י העצב השלישי.

המערכת הפרה-סימפטטית מעצבבת את בלוטת הדמעות הראשית ובלוטות הדמעות המשניות, את בלוטות מייבומיאן, וגם את תאי הגביע הנמצאים בלחמית. כל אלו מייצרים את המרכיבים השונים של הדמעות. הסיבים הפרה-סימפטטים מגיעים אל העין יחד עם סיבי העצב השביעי.

מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.

לחצו כאן למידע נוסף על מנגנוני ההגנה של העין.

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא
קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

פעולת המיצמוץ 14/12/2014

למה העפעפים נסגרים באופן אוטומטי וקבוע ? האם זה בגלל התעייפות השריר שמחזיק אותם, וכתוצאת הסגירה הוא ״מחדש כוחות״ ? לדוגמא כשיש צנחת עפעפיים זה כתוצאה לפגיעה בשריר..

דוד

שלום דוד,

תנועת העפעפיים המתמדת, הנקראת מצמוץ, היא תוצאה של העצבוב התחושתי של הקרנית. המידע התחושתי, המגיע באופן קבוע מהקרנית, גורם להפעלת קשת רפלקס המתבטאת בהפעלת העצב ה-7. עצב זה נותן עצבוב מוטורי לשרירי הפנים, ובהם גם לשריר האחראי על סגירת העפעפיים - שריר האורביקולריס (Orbicularis). העפעפיים נפתחות ע"י שריר הלבאטור (Levator), המעוצבב ע"י העצב ה-3.

העפעפיים נפתחות כאשר שריר הלבאטור מתכווץ, ובו זמנית שריר האורביקולריס נעשה רפוי. בזמן מצמוץ מתרחשות פעולות עוקבות זו לזו: לסגירת העפעפיים – פעילות הלבאטור מנוטרלת, והאורביקולריס מתכווץ באופו רגעי, ומיד לאחר מכן לפתיחת העפעפיים מחדש – האורביקולריס שוב נעשה רפוי והלבאטור מתכווץ. פעולה לא רצונית זו היא פעולה אוטומטית ומתמדת, שהבקרה העצבית שלה תלוייה במידע התחושתי המגיע דרך קבע מהקרנית.

צניחת העפעף העליון (Ptosis) היא בד"כ תוצאה של שיתוק העצב ה-3, או חולשת שריר הלבאטור, או תוצאה של דלקת כרונית של משטח העין.

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

הפרעה בתפקוד העפעף 02/11/2014

שלום
אני בן 34 לפני כ 15 שנים במהלך משחק כדורסל קבלתי מכה חזקה בעין שמאל מכתף של חבר
כתוצאה מהמכה ,העין לא נפגעה אך היא זזה במקצת ממקומה פשוט זזה במילימטר הצידה
ונוצרה הפרעה בסגירה ופתיחה של העפעף העין קצת בולטת החוצה נראית גדולה יותר מהעין השניה
כמו כן יש לי הרגשת כבדות בעין זו עם מין כאב תמידי אומנם חלש מאוד אבל מציק
בבדיקות סיטי שעשיתי לפני כ 5 שנים לא נמצא שבר בארובת העין אך רופא עניים אמר לי שכן חוויתי שבר בארובת העין אך בגלל הזמן הרב שעבר הוא התאחה ולכן הוא לא נראה בצילום ה סיטי
רציתי לדעת עם יש דרך לטפל בבעיה כזאת והאם יש סיכונים בטיפול בבעיה מהסוג הזה
אמיתי

שלום אמיתי,

מומלץ לפנות למומחה לאוקולופלסטיקה (זהו התחום ברפואת עיניים העוסק במחלות של הארובה, העפעפיים ודרכי הדמעות), כדי לבדוק אם ניתן לתקן את מצבך בניתוח. קרוב לודאי שאם אין כפל ראייה ואם אין סכנה ללחץ על עצב הראייה, אין מקום להתערבות ניתוחית אחרי כל כך הרבה שנים לאחר החבלה.

הכאב ותחושת הכבדות נובעים כנראה מכך שמפתח העפעפיים גדול, דבר הגורם לחשיפת העין ולאידוי מוגבר של הדמעות, וליובש בעיניים. מומלץ לכן להשתמש בדמעות מלאכותיות ולהרטיב מידי פעם את העין.  

בברכה,

פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

אדממיות וצריבה 24/12/2013

פרופסור אבי שלום רב ברצוני להודות לך על התשובה המהירה ושוב תודה רבה

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

אדממיות וצריבה 23/12/2013

מזה כחצי שנה החלתי לסבול מדמעות יתר הופניתי עי רופא קופת חולים לרופא מומחה והוא נתן לי שתי סוגי טיפות האחד סיסטטיין 3פעמים ביום וכן אופטילסט לאחר שהתחלתי להשתמש באופטילסט התחלתי לדמוע ביתר שאת וכן הופיע לי אודם וצריבה קבועה האם תוכלו לעזור לי בבקשה

שלום דבורה,
קיימות מספר סיבות אפשריות לתלונות שלך, ויש צורך לבדוק אותך כדי לדעת את הסיבה לכך.
בד"כ דמעת יתר היא תגובה לתהליך דלקתי כרוני כלשהו הקשור לעפעפיים או ללחמית.
קיימים מספר תכשירים נוגדי דלקת שעשויים לעזור לך, ועלייך להיבדק ע"י מומחה לקרנית שיתאים את הטיפול המתאים לך.
בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

דמעות שורפות 11/06/2013

שלום פרופסור סולומון,
אחת לכמה שבועות – הייתי אומר בין שבועיים לארבעה אני מקבל הרגשת צריבה ממש חזקה בעין ימין שנובעת מדמעות העין. ההרגשה היא שהעין ממש ממש שורפת. הפתרון שאני שם שתמיד עובד זה טיפות(נטולות חומר משמר) או טפטוף עדין של מים לעין שמביא הקלה מידית. אני אחרי ניתוח PTK לטיפול בארוזיה חוזרת בעקבות פציעה, בעין שמאל. אבל הרגשת הצריבה אחת ל קוראת רק בעין ימין.(בעין שמאל אין לי את הבעיה הזאת). – הדבר המוזר שהבעיה התחילה לקרוא לי מיד אחרי הארוזיה בעין שמאל, ושאני משתמש בתכשירים מסכי דמעות(שוב VITA-A-POSרק בעין שמאל, שכבר עבר לג'נטיל ג'ל אחרי הPTK) כבר 9 חודשים.

הדבר המוזר הוא שאין לי שום בעיות של עין יבשה – אפילו בעין שמאל אחרי הניתוח PTK. העיניים תמיד לחות ואין לי שום הרגשה של יובש. אשמח שתגיד לי את דעתך ואם אתה חושב שהעניין דורש ביקור אצל רופא עיניים.(נכון לעכשיו אני החלטתי להשתמש בתרופת סבתא – תיון חמים מעל העין)

שלום ניר,
ככל הנראה אתה סובל מתסמונת הארוזיות החוזרות (Recurrent Erosions Syndrome) גם בעין ימין.
התסמונת מתבטאת בהופעת כאבים חזקים המופיעים בד"כ בפתיחת העיניים במהלך הלילה או בזמן היקיצה מהשינה.
הטיפול היעיל ביותר בתסמונת זו הוא התקנת עדשת מגע טיפולית למשך מספר שבועות (תוך החלפתה אחת לשבועיים).
ניתן גם לבצע PTK או PRK כפי שבוצע בעין השמאלית, אם יש לך קוצר ראיה.
לטווח הארוך ניתן למנוע את הישנות התופעה ע"י הזלפה של טיפות NaCl בריכוז 5% (סליין היפרטוני) לפני שסוגרים את העיניים לקראת השינה.
לקריאת סקירה על תסמונת הארוזיות החוזרות - לחץ כאן.
בכל מקרה - מומלץ להיבדק ע"י מומחה לקרנית במרכז הרפואי הסמוך לאיזור מגוריך.
בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

דלקת כרונית בעיניים וכלזיון 09/06/2013

שלום אבי,
תודה רבה על התשובה המהירה (8 ביוני 2013 בשעה 16:24), לפחות עכשיו אני יודע מה יש לי.. בלפריטיס כרונית..
מה אני יכול לעשות כדי לקבל את המרשם לתרופות שציינת (דוקסילין ו retasis) – אני יכול לבוא לרופא עיניים שלי להגיד לו פשוט או שאני צריך לקבוע תור אצלך?
תודה,
טימור

שלום רב טימור,

את המרשם לדוקסילין ול- Restasis אתה יכול לקבל מכל רופא עיניים.
אתה גם מוזמן לקבוע תור למרפאתי אם אתה רוצה.
פרטים על קביעת תור במרפאתי ניתן למצוא בדף "צור קשר" באתר.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

דלקת כרונית בעיניים וכלזיון 08/06/2013

שלום רב,
שמי טימור, ואני בן שלושים. אני סובל כבר בערך עשר שנים מדלקות עיניים כרוניות וכלזיון.. לא באופן רציף, אבל די תדיר (בתוך כל שנה יותר מחצי שנה)
עברתי כבר חמש ניתוחי כלזיון במשך השנים להוצאת הציסטות בעיניים (שתי העיניים, עפעפים עליונים ותחתונים).
בין לבין הכלזיונים, גם העניים עצמן נהיו אדומות, דומעות, ושורפות לעיתים – כמו כו צריך לציין שהראייה לא נפגעה עדיין ואני רואה 6:6.
לאחרונה, כבר כארבעה חודשים, יש לי עוד פעם גוש בעפעף העליון בעין ימין, העיניים אדומות כל הזמן, שורפות רוב הזמן והחיים קשים..
אני החלטתי לטפל בבעיה מהשורש ופניתי לרופאים בקופות חולים, הייתי גם בהלל יפה ובבית חולים רבין במחלקות עיניים – לא עזר.. נתנו לי אנטיביוטיקה (מקסיטרול, ובלפמיד) שעזרו לשבוע והקטינו את האדמומיות (מקסיטרול עזר קצת יותר) – אך יום לאחר סיום האנטיביוטיקה, המצב חזר לקדמותו..
אני צריך עזרה מה אני יכול לעשות עכשיו ואם אפשר לקבוע אצלך תור ואולי אתה יכול לפתור את התעלומה הזאת שלא עוברת כבר הרבה זמן..

שלום טימור,

ניתן לטפל בבלפריטיס כרונית מהסוג שממנו אתה סובל במתן קבוע של דוקסילין (Doxylin) דרך הפה במינון של 100 או 200 מ"ג ליום.
דוקסילין הוא אנטיביוטיקה, אך בטיפול בבלפריטיס הוא ניתן כנוגד-דלקת. טיפול ארוך טווח עשוי למנוע את הדלקות החוזרות.
בנוסף ניתן לטפל מקומית בטיפות RESTASIS (ציקלוספורין A). זוהי תרופה נוגדת-דלקת לא סטרואידלית, שניתן לקחת אותה לתקופה ארוכה.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

גוש בעפעף העליון 07/05/2013

האם יש דרך אחרת להסירו חוץ מכירורגיה פלסטית?

שלום אור,
אם הגוש על רקע זיהומי יש לטפל בו באנטיביוטיקה.
אם הגוש על רקע אחר (דלקתי כרוני או גידולי) יש להסירו בניתוח.
בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

העפעף התחתון בעין. 13/01/2011

לפני כמה ימים הופיע לי גולה קטנטנה בעפעפף התחתון של העין_איפה ששמים את העיפרון-בתוך העין לא חיצוני.) ולאחר כמה ימים הופיעו עוד כמה נקודות קטנטנות ליד אותו הגולה עם תוספת של אדמומיות.
מה זה אומר?מה לעשות?איך מטפלים בזה?האם זה שכיח?
תעזרו לי דחוף כי אני נורא לחוצה.

שלום רב,

ראשית - אין סיבה להילחץ. מדובר בתופעה קלה, שכיחה וחולפת.
ה"גולה" הקטנה בעפעף היא תהליך דלקתי המתרחש מסביב לבלוטות המפרישות שומן בעפעפיים. השומן של הבלוטות הללו הוא אחד ממרכיבי הדמעות. לעיתים, כאשר פתחי הבלוטות בעפעף נסתמים, יוצא השומן אל הרקמה שסביב הבלוטה וגורם להתפתחות תהליך דלקתי סביבו. תהליך זה מתבטא בגוש קטן בעפעף. הכינוי העממי לתופעה זו הוא "שעורה".
כאשר הגוש קטן - הוא בד"כ נעלם מעצמו תוך מספר שבועות ולעיתים תוך מספר חודשים. במקרים נדירים, כאשר הגוש גדול ומפריע, ניתן להוציאו.

בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית

לייעוץ והכוונה עם פרופסור אבי סלומון

השאירו פרטים ונחזור אליכם

    נא לבחור סיבת פנייה