נכתב ע"י ד"ר ניר ארדינסט

קיימים סוגים רבים של עדשות מגע. הן נחלקות על פי התיקון האופטי שהן נותנות (עדשות חד-מוקדיות, עדשות רב-מוקדיות, עדשות טוריות); על פי מידת קשיחותן (עדשות רכות או קשות); ועל פי משך השימוש בהן (יומיות, דו-שבועיות, חודשיות, קבועות).

סוגי עדשות מגע על פי התיקון האופטי

עדשות מגע רכות וקשות מסווגות על פי התיקון האופטי שהן נותנות לשלושה סוגים עיקריים.  חלוקה זאת הינה מקבילה לעדשות משקפיים אך בגלל שעדשת מגע נמצאת בתנועה מתמדת בעין (סיבוב, מצמוץ והשפעת כוח הכובד) העיצוב בעדשת המגע מורכב יותר.

1. עדשות מגע חד מוקדיות

אלו עדשות מגע הנפוצות ביותר והן בעלות העיצוב הפשוט ביותר. עדשות מגע אלו יכולות להיות בעלי מבנה ספרי (כדורי) או א-ספרי (שאינו כדורי) בעל מבנה הדרגתי שטוח מדורג ככול שמתקרבים להיקף העדשה. כל העדשות המגע החד מוקדיות הינן בעלי מוקד אופטי יחיד (בדרך כלל לרחוק או לקרוב). רוב העדשות שנמכרות לצרכנים הן עדשות מגע לקוצר ראייה (עדשות מגע מינוס) ולכן טווח המספרים של עדשות אלו רחב יותר בהשוואה לעדשות מגע של רוחק ראייה (עדשות מגע פלוס).

2. עדשות מגע טוריות לתיקון אסטיגמציה

כמעט מחצית (47%) ממרכיבי עדשות המגע הרכות יש אסטיגמטיות בעצמה הגבוהה או שווה ל-0.75 דיופטר בעין אחת לפחות. כיום יש מגוון רחב ביותר של אפשרויות זמינות להתאים עדשות מגע לפציינטים אסטיגמטיים. עדשות מגע טוריות זמינות כיום במגוון רחב של חומרי גלם, של אופני הרכבה ושל תדירויות החלפה.
בעדשות מגע טוריות אפשר למצוא את כל סוגי חומרי הגלם: הידרוג'ל, סילקון הידרוג'ל ועדשות מגע קשות נושמות (RGP). אם מקור האסטיגמציה הוא מהקרנית (אסטיגמציה קורניאלית), עדשות מגע קשות ספריות הן בגדר אפשרות מצוינת. עדשות מגע אלו מספקות איכות ראייה טובה מאוד וקלות יחסית להתאמה, אך הן פחות נוחות מעדשות מגע רכות. במקרים של אסטיגמציה קורניאלית גבוהה ההתאמה של עדשות מגע קשות עשויה להיות בלתי יציבה. אפשרויות אחרות שיש לקחת בחשבון הן עדשות מגע היברידיות, עדשות מגע עם קוטר גדול, ובמקרים חריגים, עדשות מגע סקלרליות קשות. כולן בגדר אפשרות בהתאמת עדשות מגע לאסטיגמציה קורניאלית גבוהה.

עדשות מגע רכות טוריות מאוד מגוונות ובעלות שיטות ייצוב רבות. שיטת ייצוב  Truncated היא השיטה הראשונה שנעשה בה שימוש לייצוב עדשת המגע הרכה בעין. בשיטה זאת חותכים את החלק התחתון של העדשה בצורה אופקית כך שחלק זה מונח על העפעף התחתון. טכנולוגיית Prism Ballast הייתה שיטת הייצוב השנייה שנעשה בה שימוש לייצוב של עדשות מגע טוריות. בשיטה זאת ישנו עיבוי בחלק התחתון של העדשה שמשמש כמשקולת בכדי לייצב את העדשה. עיצובי ה-Prism Ballast השתכללו מאז, ויצרו עדשות עם אזור אופטי נטול פריזמה ופרופילי קצה עדשה דקים יותר עם אספקת חמצן גבוהה יותר. בשיטת ייצוב Thin Zone ישנן אזורים דקים מאוד בחלק העליון והתחתון של העדשה שעוזרים לייצוב. החלק המרכזי של עדשת המגע יכול להיות מיוצר בעובי המתקרב לעדשות מגע ספריות ובעצמות דומות, והדבר מוביל לשיפור הנוחות ולשיפור ביצועי אספקת החמצן, אך לעתים פוגע ביציבות הסיבובית.

עיצובי Prism Ballast חדשים יותר מנסים למזער את האינטראקציה עם העפעף התחתון, המערערת את היציבות של העדשה. יש ראיות לכך ששיפורים שהוכנסו לאחרונה בעיצובי עדשות מגע Prism Ballast שיפרו חלק מההיבטים של ביצועיהן, לדוגמה עיצובי Prism Ballast מודרניים מפגינים מהירויות התייצבות טובה למדי אך מושפעים מכח הכבידה ועיבוי העדשה מפריע לעפעף התחתון. שיטת ייצוב מואץ הינה שיטת הייצוב הנעזרת ב4 אזורי ייצוב ופרופיל עדשה דק (שאינו מפריע לעפעף התחתון). שיטה זאת נוחה ובעלת זמן ייצוב מהיר ביותר מרגע שמרכיבים את העדשה בעין.  בנוסף, שיטת הייצוב המואץ אינה מושפעת מכוח הכבידה כמו עיצובי Prism Ballast.

3. עדשות מגע רב-מוקדיות (מולטיפוקליות)

עדשות מגע רב-מוקדיות: אלו עדשות מגע מיוחדות שמיועדות בעיקר לקהל משתמשים של גיל 45 ומעלה בעלי זוקן ראייה (בהם אין יכולת לבצע מיקוד לקרוב). עדשות אלו מקנות יכולת תיקון למרחק, אזור ביניים (מחשב למשל) וקרוב (קריאה).

קיימים שלושה עיצובים עיקריים שמקנים ראיית מוקדים במקביל. העיצובים הינם מסוג שבירה, מרכז משותף וא-ספרי. עיצוב השבירה נעזר באזור מרכזי אשר ממקד עצמים במרחק על ידי שבירת האור ומקרוב על ידי דיפרקצייה. היות וכמויות שוות של אור עוברות הן דרך האלמנט לרחוק והן דרך האלמנט לקרוב של העדשה, עיצובים דיפרקטיביים הם חסרי תלות באישון. על מנת להגיע לראייה פונקצינלית על כל העדשות בעלות העיצוביים הסימולטניים להיות ממורכזות ובעלות תנועה מועטה  בעת מצמוץ.

בעיצובי עדשה א-ספריים ישנו שינוי הדרגתי של הקימור לאורך אחד מן המשטחים (קדמי או אחורי) בהתבסס על הגיאומטריה של חתכים קוניים. קצב ההשטחה (eccentricity) גדול יותר מאשר בעדשות חד מוקדיות ועל כן נוצר גידול בכוח החיובי לקראת החלק ההיקפי של העדשה. כמה מן העיצובים הם מרכז קרוב כך שהכוח החיובי הגבוה ביותר הוא במרכז הגיאומטרי ופוחת בעוצמתו לקראת ההיקף.

עיצובים קונצנטריים או אנולאריים בנויים מאיזור אנולארי מרכזי אשר, במרבית המקרים, מספק את עוצמה לרחוק עם העוצמה לקרוב בטבעת שמקיפה את האזור לרחוק. ישנם גם עיצובים של מרכז לקרוב. הן העיצובים הא-ספריים והן הקונצנטריים נוטים לעלות מעלה בזמן מבט לקרוב. על כן נוצר אפקט של עוצמה אופטית מוגברת לקרוב. שני העיצובים קיימים הן בעדשות קשות נושמות והן בחומרים לעדשות מגע רכות.

סוגי עדשות מגע על פי הקשיחות

1. עדשות מגע קשות

עדשות קשות כשמן כן הן – חומר הגלם בעל מודלוס (קשיחות) גבוה והן קטנות ביחס לעדשות מגע רכות. העדשה קטנה מקוטר הקרנית ולעדשה יש סיכוי גבוה להיפלט ביחס לעדשה רכה. כל העדשות מגע הקשות הם עדשות קבועות (שנתיות). עדשות אלו משמות בעיקר לתיקון מצבים מיוחדים כגון אסטיגמציה גבוהה (מצב בו יש צילינדר גבוה), אנאיזומטרופיה (הבדל גדול במספר בין שתי העיניים), אפקיה (חוסר של העדשה בעין, כתוצאה מניתוח להסרת ירוד שבו לא הושתלה עדשה תוך עינית, או אובדן העדשה על רקע טראומה, או חוסר עדשה או דיסלוקציה של העדשה מלידה). מצבים נוספים בהם מורכבות עדשות מגע קשות הם מחלות בהן יש עיוות של הקרנית, כגון קרטוקונוס, אקטזיה, צלקות של הקרנית, ו- Pelucid marginal degenaration.

2. עדשות מגע רכות

עדשות מגע רכות הן גדולות יותר, סופחות מים ורכות בהרבה יותר מכאן נוחות מאוד בהרכבה. עדשת מגע רכה גדולה מקוטר הקרנית.

מושגים הקשורים בעדשות מגע רכות:

אחוז מים: אחוז המים שנמצא בתוך העדשה. נמדד באחוזים.

קשיחות: תכונה המתארת את קשיחות חומר הגלם של העדשה – נמדד במודולוס

רטיבות: יכולת העדשה להירטב – לרוב נמדד בזווית המגע

מעבר חמצן: יכולת העדשה להעביר חמצן לקרנית – נמדד במקדם שנקרא Dk

עדשות מגע רכות נחלקות לשני סוגי עיקריים:

1. עדשות מגע רכות מסוג הידורג'ל

עדשות מגע מסוג הידורג'ל (ובשמם הלא מסחרי: polyHEMA) הן עדשות המגע הרכות הנפוצות ביותר. עדשות אלו בעלות קשיחות נמוכה מאוד, ובעלי יכולת לספוח מים. עדשות מגע מסוג הידרוג'ל תלויות מאוד במים להעביר חמצן. ככל שנגביר את אחוז המים בעדשה כך עבירות החמצן תעלה.

עדשות מגע מסוג הידורג'ל מושכות יותר משקעים חלבוניים (בהשוואה לעדשות מגע מסוג סליקון הידרוג'ל).

2. עדשות מגע רכות מסוג סיליקון הידוג'ל

עדשות סיליקון הידרוג'ל הושקו לראשונה  ב1998 ומאז השימוש בהן גדל. עדשות מגע מסוג סיליקון הידרוג'ל מצטיינות בהעברת חמצן גבוהה. הפיתוח הראשוני של סיליקון הידרוג'ל נועד לשימוש של הרכבה ממושכת (שינה עם עדשות המגע), אך זמן קצר לאחר מכן אנשי המקצוע הוסיפו לעדשות אלו את השימוש של הרכבה יומית.

חומרי הניקוי של עדשות מגע

תמיסה בשילוב מי חמצן: תמיסה המכילה מי חמצן (לרוב עד 3%). חיטוי העדשה מתבצע לאחר שעדשת המגע מושרית על פי הוראות היצרן לפרק הזמן הנדרש לניקוי. כיום ישנם חברות רבות המציעות תמיסת חיטוי של מי חמצן בשלב אחד (דסקית ברזל או טבליות).

תמונה 1. תמיסות רב תכליתיות לחיטוי עדשות מגע בשלב אחד.

תמיסה רב תכליתית: לתמיסה זו מכניסים את העדשה לאחר כל שימוש. אין צורך להוסיף נוזל מחטא, התמיסה מיועדת גם להשריה וגם לחיטוי. בחלק מהתמיסות הרב-תכליתיות קיים גם חומר המפרק חלבונים. כאשר אין מפרק חלבונים בתמיסה הרב-תכליתית, מומלץ לרכוש כדורי אנזים ולהשתמש בהם אחת לפרק זמן המומלץ על ידי האופטומטריסט, רופא העיניים או היצרן. בשנים האחרונות היצרנים מוסיפים לובריקנטים (חומרי סיכה והרטבה) לתוך התמיסות כדי לסייע להרכבה נעימה יותר של עדשת המגע (תמונה 1).

סבון: מיועד לניקוי יומי של עדשות לפי הוראת איש המקצוע (לאחר אבחנה של הצטברות ליפידים). בסבון ישנם חומרי פעילי שטח שמסייעים יחד עם שפשוף מכני להסיר את המשקעים השומניים.

כדורי אנזים: מיועדים לניקוי העדשות כאשר בתמיסה הקבועה לא קיים חומר המפרק חלבונים. השימוש בהם נעשה בדרך כלל בעדשות קבועות, ולא בעדשות חד-יומיות, מאחר ועל אלו לא נוטים להצטבר משקעים שיש צורך בניקוים. השימוש הוא על פי הוראות איש המקצוע.

הרכבה וניקיון לפי סוג עדשות מגע

עדשות קשות: הרכבה לתקופה של שנה עד שנתיים, עד למצב שבו העדשה אינה ראויה יותר להרכבה, בין אם בגלל בלאי של העדשה, או בגלל עלייה במרשם. החיטוי הוא יומי, בעזרת סבון. בתום כל תקופה של שנת הרכבה יש לשלוח את העדשות לניקוי במעבדה.

עדשות יומיות: הרכבה ליום בודד בלבד – אין צורך בחיטוי (למעט שינה במהלך היום שבה צריך לאחסן את העדשות בתמיסה).

עדשות דו שבועיות: הרכבת עדשות המגע לתקופה של שבועיים – חיטוי יומי בעזרת MPS (תמיסות רב תכליתיות) מלבד סוגים מסוימים של עדשות מגע מסוג סיליקון הידרוג'ל בהם לא מומלץ להשתמש ב MPS. במידה וישנם הצטברויות של הפרשות חלבון יש להוסיף מסיר חלבונים אחת למספר ימים.

עדשות חודשיות: הרכבת עדשות המגע לתקופה של חודש. חיטוי יומי בעזרת MPS (מלבד סוגים מסוימים של עדשות מגע מסוג סיליקון הידרוג'ל בהם לא מומלץ להשתמש ב MPS או מי חמצן בשילוב סבון.

עדשות תלת חודשיות: הרכבה לתקופה של עד 3 חודשים. חיטוי יומי בעזרת מי חמצן בשילוב סבון.

עדשות מגע שנתיות: הרכבה לתקופה של 12 עד 15 חודשים. חיטוי יומי בעזרת מי חמצן בשילוב סבון ומסיר חלבונים.

חשוב לציין: בכל מקרה אין להרכיב עדשות מגע כלשהן בשינה. גם אם העדשה דו שבועית או חודשית, אסור לחלוטין לישון עם העדשות. שינה עם עדשות מגע כלשהן מסוכנת מאוד, ועלולה לגרום לזיהומים קשים בקרנית וסכנה לפגיעה בראייה.

סיבוכי עדשות מגע

עדשות מגע הינן תחליף קוסמטי יעיל ביותר למשקפים אך יחד עם זאת יש לזכור כי הן עדיין נמצאות באינטראקציה קבועה עם משטח העין, ולכן הן עלולות לגרום לסיבוכים. שימוש לא זהיר בעדשות מגע, ובפרט שינה עם עדשות מגע עלול לגרום לנזקים קשים מאוד לעיניים. הנגישות הגדולה של עדשות המגע ותפיסתן כמוצר מדף עלולים לעמעם אצל מרכיבי עדשות המגע את העירנות והמודעות לשינויים בבריאות העין שעלולים להתרחש בעקבות השימוש הלא זהיר בעדשות מגע.

סיבוכים של עדשות מגע אצל מרכיבי עדשות המגע יכולים להיות קשורים למגוון רחב של סיבות, על רקע אחד או יותר מהגורמים הבאים:

1.זיהומי

2.טראומטי

3. דלקתי – אלרגי (טוקסי ורגישות יתר)

4. מטאבולי (חוסר מעבר חמצן)

כל סיבוך מעדשות מגע המערב את הקרנית עלול להסב נזק בלתי הפיך לראייה. סיבוכים על רקע זיהומי נחשבים לחמורים ביותר בקרב מרכיבי עדשות המגע  ולעיתים מערבים את הקרנית.
במידה וחשים בעין כאב חד המלווה באודם פתאומי, סינוור ורגישות גבוהה לאור (פוטופוביה), העין מגורה ויש הפרשות וטשטוש ראייה – חובה להסיר את העדשות באופן מיידי, ולפנות לבדיקת רופא עיניים בדחיפות, רצוי בחדר מיון עיניים במרכז רפואי גדול. מצבים אלו עלולים להצביע על מעורבות הקרנית וישנה חשיבות רבה למתן טיפול הולם בשלב מוקדם ככל הניתן.

סיבוכים על רקע זיהומי

דלקת קרנית זיהומית:

כיב בקרנית

הרכבת עדשות מגע בקרב צעירים הינה הגורם המוביל לדלקת קרנית זיהומית. מדובר בסיבוך חמור ביותר, שעלול לגרום לאובדן הראייה או ירידה משמעותית בראייה עקב הצטלקויות בקרנית. רוב מקרי דלקת קרנית זיהומית קשורים לחידקים שחלקם אלימים ביותר ועלולים לגרום להרס הקרנית תוך ימים ספורים. ביותר ממחצית המקרים מעורב חיידק הפסאודומונס אירוגינוזה. חיידק זה פיתח עמידות גבוהה לתכשירים אנטיביוטיים, ונמצא במקורות רבים. חיידק הפסאודומונס נמצא במים, בצמחים, באדמה, בנחיריים ובפלורה של העור, ולמעשה הוא בין החיידקים הנפוצים והנגישים ביותר לאדם. זהו אותו חיידק שגורם לדלקות אוזניים, דלקת ריאות ודלקות בדרכי השתן. חידקים נוספים הגורמים לזיהומים בקרנית על רקע עדשות מגע הם סטאפילוקוקים (Staph. epidermidis ו- Staph. aureus) וסטרפטוקוקים (Strep. pneumonia). כ"כ יתכן זיהום מגורמים יותר נדירים כגון אקנטאמבה (תמונה 2) ופטריות.

סיבוך זה מתפתח בד"כ בעין אחת, והוא תוצאה של התפתחות של החידקים מתחת לעדשה, במיוחד אם העדשה נשארת על העין במהלך השינה, או כאשר אופן החיטוי של העדשה לא היה הולם. סיבוך זה נפוץ במרכיבי עדשות מגע רכות מסוג הידורג'ל. כאשר הכיב קטן הוא מתבטא בתחושת גוף זר או עקצוץ, אי נוחות ודמעת. כאשר הכיב מתקדם הוא מתבטא בכאב חזק, אודם ניכר, הפרשה מרובה וירידה בראייה. לעיתים סימנים אלו מופיעים לאחר יקיצה בבוקר משינה עם עדשות המגע. הופעת הסימנים הללו מחייבת פנייה באופן דחוף לחדר מיון עיניים.

לחצו כאן למידע נוסף על כיב חידקי של הקרנית.

סיבוכים על רקע דלקתי – אלרגי

עין אדומה כתוצאה מעדשות מגע:

סיבוך זה נקרא Contact Lens Acute Red Eye =  CLARE, והינו תגובה דלקתית של משטח העין לרוב בעין אחת (10% מהמקרים הינם בשתי העיניים). דלקת זאת מאופיינת באודם עם תסנינים שעלולים להופיע בהיקף הקרנית. השכיחות היא בין 5 % עד 30% מבין מרכיבי עדשות המגע ונפוצה מאוד בהרכבה ממושכת של עדשות מגע מסוג הידורג'ל. התלונות הן של כאב קל עד בינוני, פוטופוביה (רגישות וכאב בחשיפה לאור) ודמעת.

תסנינים בקרנית:

סיבוך זה נקרא IK (Infiltrative Keratitis), ובו מופיעים תסנינים דלקתיים קטנים, בעיקר בהיקף הקרנית, באיזור הגובלת, או כ-1 מ"מ לתוך הקרנית מאיזור הגובלת. תסנינים אלו הם צברים של כדוריות דם לבנות, המגיעות לקרנית עם הדמעות או מכלי דפ של הגובלת, בתגובה לחיידקים או משקעים הנמצאים על פני העדשה. הסימפטומים רבים וכוללים עין אדומה, דמעת, גירוי קל עד בינוני בעין, וכאב קל.

פפילות בעפעפיים העליונות – Giant Papillary Conjunctivitis:

תמונה 3. פפילות גדולות בלחמית הטרסלית העליונה על רקע שימוש ממושך בעדשות מגע.

סיבוך זה נגרם כתוצאה מחיכוך מתמיד בין הלחמית הטרסלית המצפה את העפעף העליון ובין עדשות המגע (תמונה 3).. חיכוך זה גורמם לטראומה מתמדת של הלחמית, וגם להופעת תגובה דלקתית אלרגית של הלחמית כנגד העדשה, וגם כנגד תמיסות החיטוי של העדשה (בחלק מסוגי העדשות). חומר העדשה בשילוב עם משקעי החלבונים על עדשות המגע יוצרים את התגובה האלרגית. הסיבוך מתאפיין בפפילות מרובות שגודלן עד 1 מ"מ בחלק הפנימי של העפעף. כאשר הופכים את העפעף רואים גושים קטנים בעלי מראה מחוספס. התונות הן של הן הפרשות ריריות מרובות, גרד, תחושה של גוף זר וחוסר נוחות בהרכבת עדשות המגע, שדווקא מתגברת בהסרת העדשות.

חשיפה טוקסית לחומרים זרים:

תמיסות רב-תכליתיות או Multi Purpose Solutions (MPS) (מערכות של בקבוק אחד) נוצרו כדי לאפשר שילוב של ניקוי, שטיפה וחיטוי. לתמיסות אלה נוספו בשנים האחרונות חומרים חדשים להסרת חלבונים מהעדשות. בנוסף יש בתמיסות אלו חומרים משמרים שהם חומרים קוטלי חיידקים, כגון polyaminopropyl biguanide, polyhexanide hydrochloride, פוליקואטרניום-1, וחומרים נוספים. חומרים אלו עלולים לגרום לתגובה טוקסית ורגישות יתר בקרב מרכיבי עדשות המגע. חומרים משמרים מהדור הראשון כגון תימרוסל וכלורהקסידין, כאשר השתמשו בהם בריכוזים גבוהים, גרמו לתגובות חריפות של רגישות-יתר מיד עם הרכבת העדשות. התלונות הן הרגשת אי נוחות ותחושת גוף זר, ולעיתים צריבה ואודם קל. ברוב המקרים אין תלונות כלשהן.

לחצו כאן למידע נוסף על דלקות עיניים אלרגיות.

סיבוכים על רקע טראומתי

צניחת עפעף (פטוזיס):

סוג סיבוך זה מוגדר כטראומטי או מכני ונפוץ במרכיבי עדשות מגע קשות. בזמן המצמוץ (10-15 פעמים בדקה) העפעף נפגע קלות מעדשת המגע הקשה ועם הזמן הנזק מצטבר עד לצניחת עפעף בעין אחת או בשתיהן. הרכבת עדשות מגע קשות היא הסיבה הנפוצה ביותר לצניחת העפעפיים בצעירים.

פציעות של הקרנית:

תמונה 4. ארוזיות קויות בקרנית על רקע שימוש בעדשת מגע קשה.

עדשת מגע קשה או עדשת מגע רכה קשיחה עלולה לפגוע בקרנית. התנועה הדינמית של העדשה בשילוב עם קשיחות העדשה מוביל לפציעה חוזרת של אפיתל הקרנית (ארוזיות) ושריטות באפיתל הקרנית (תמונה 4). הסימפטומים הן כאב קל ולעיתים טשטוש ראייה במקרים והפגיעה היא מול מרכז האישון. לעיתים הפציעה נוצרת בזמן הרכבת העדשה או הסרתה.

כדורי מוצין:

אלו כדורים שמכילים מוצין (שמקורו מהדמעות) שנוצרים מתנועת עדשת המגע (עדשת המגע מכדררת אותם) ועלולים להגיע לגודל שמסב נזק לאפיתל הקרנית. במקרים חריפים כדורי המוצין מפריעים לראייה.

שינוי מבנה הקרנית:

סיבוך זה נקרא corneal warpage וגורם לשינוי המבנה הטופוגרפי של הקרנית ואסטיגמציה אירגולרית (אי סדירות של המבנה של פני הקרנית, עם איזורים ממוקדים של קמירות גבוהה מהרגיל). מצב זה ניתן לאבחון בעזרת מיפוי ממוחשב של הקרנית. הסיבוך נגרם כתוצאה מלחץ מכני של עדשת המגע בשילוב עם בצקת בקרנית. הסימפטומים הם ראייה מטושטשת והילות.

ליקוי באפיתל הממוקם בקרנית העליונה:

עדשות בעלות קשיחות גבהה יחסית יכולות להיות בעלות השפעה מכאנית גדולה יותר על שטח הקרנית, שגורם לליקוי באפיתל שממוקם בקרנית העליונה או בלועזית: (SEAL) Superior epithelial arcuate lesion .

מתלה אפיתל הלחמית:

סיבוך זה נקרא Conjunctival epithelial flaps (CEFs) ומופיע מעדשות מגע עם פרופיל קצה (היקף העדשה) עם עיצוב חד או שאינו הדרגתי. פרופיל קצה חד של עדשה יגרום לחתכים בלחמית גם בהרכבה של עדשות מגע חד-יומיות.

נזקים על רקע מטאבולי

נזקים מטאבוליים שייכים לקשת רחבה ביותר של נזקי חוסר מעבר חמצן כתוצאה מעדשות מגע. עבירות החמצן בעדשות מגע רכות מסוג הידורג'ל ובחלק מהעדשות הקשות אינן גבוהות. במקרים אלו עלולים להתרחש בקרנית שינויים על רקע היפוקסיה (חובר חמצן לרקמה). הסיבוכים כוללים:

צמיחת כלי דם חדשים בקרנית: צמיחת כלי דם בקרנית (Corneal Neovascularization) נגרמים בגלל שחרור פקטורי גדילה של כלי דם (VEGF) כתוצאה מחוסר מעבר חמצן.

מיקרו-ציסטות: גופיפי תאים מתים המצטברים בשכבת האפיתל, בעיקר באפיתל הבזלי כתגובה לחוסר חמצן.

בצקת בקרנית: בצקת זאת נגרמת כתגובה לחוסר חמצן, ומתרחשת בגלל מעבר התאים לנשימה אנארובית, הכרוכה בהצטברות של תוצרי חומצה לקטית בסטרומה של הקרנית, חדירת מים לסטרומה כדי לאזן את הלחץ האוסמוטי, והיווצרות  בצקת בקרנית. התלונות הן של ירידה בראייה, הילות וסנוורים.

מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.