כאשר מדברים על "דלקת של העין" מתיחסים בד"כ לכך שהעין אדומה, העפעפיים נפוחות, ושיש הפרשה כלשהיא בריסים והעפעפיים. אולם המושג "דלקת" הוא מושג רחב ביותר, הכולל מספר רחב מאוד של מחלות בלחמית ובקרנית. חלקן הן מחלות קצרות מועד, המופיעות לפתע, ונגרמות ע"י זיהומים שונים בחיידקים או וירוסים. מחלות אלו חולפות בד"כ מעצמן, ולעיתים מצריכות טיפול קצר בתכשירים מקומיים המכילים אנטיביוטיקה, סטרואידים או תחליפי דמעות. לעומתן, חלק מהדלקות הן על רקע לא זיהומי, והן קשורות במצבים אלרגיים או בשינויים בשכבת הדמעות. האבחון והטיפול במחלות אלו יותר מורכב, מתמשך, ומחייב מעקב אצל מומחה למחלות קרנית.
העין היא איבר חיצוני החשוף דרך קבע למזהמים רבים. מרבית המזהמים חודרים ללחמית ע"י מגע של הידיים שלנו בעיניים, תוך כדי שפשוף העיניים עם אצבעות שנגעו קודם לכן במשטחים מזוהמים. דלקת זיהומית של הלחמית יכולה להיגרם ע"י חיידקים או ע"י וירוסים. רב הדלקות ניתנות לאבחון וטיפול ע"י רופא המשפחה או רופא הילדים. במיעוטן, כאשר התהליך מתמשך ולא מגיב לטיפול, או כאשר יש סיבוכים המערבים גם את הקרנית, יש צורך בהפנייה לרופא עיניים המומחה במחלות הקרנית.
דלקת חיידקית של הלחמית מתבטאת בעין אדומה ודביקה, מופיעה בצורה חדה, עם תלונות של גרד, צריבה או תחושת דביקות בעיניים. בד"כ אין תלונות על ירידה בראייה. בד"כ עין אחת מעורבת בתחילה, ולאחר זמן של שעות או ימים מתפתחת דלקת גם בעין השנייה. בד"כ קודם לכך מגע עם אדם אחר בסביבה הקרובה שסבל מדלקת בעיניים.
העפעפיים נפוחות, הלחמית גדושה ואדומה, וקיימת הפרשה מוגלתית סמיכה בין העפעפיים ועל הריסים (תמונה 1). לעיתים קרובות העפעפיים עצמן מעורבות בדלקת. בד"כ הקרנית אינה מעורבת ולכן אין ירידה משמעותית בראייה. ההפרשה עלולה לגרום לירידה קלה וחולפת בראייה. כאשר יש ירידה בראייה בנוכחות עין אדומה ומפרישה, יש לשלול מעורבות של הקרנית, ולבדוק אם אין כיב בקרנית.
רוב הדלקות החיידקיות חולפות מעצמן תוך מספר ימים ללא טיפול. ניתן לטפל בדלקת חיידקית של הלחמית ע"י טיפות או משחה אנטיבוטית כגון משחת סינטמיצין (המכילה כלורמפניקול), משחת טוברמיצין או משחת חומצה פוסידית.
אם הדלקת לא מגיבה לטיפול, ניתן לקחת דגימה מההפרשות לבדיקת חיידקים (תרבית). כ"כ יתכן שמדובר בדלקת ויראלית. זיהום ממשוך שלא מגיב לטיפול מחייב הפניה לרופא עיניים.
וירוסים רבים עלולים לגרום לדלקת של הלחמית. דלקת ויראלית של הלחמית דומה לדלקת חיידקית בהבדל עיקרי אחד: ההפרשה היא בד"כ מימית צלולה ולא מוגלתית סמיכה, כמו בדלקת חיידקית. הדלקת מתחילה בד"כ בעין אחת, ועוברת לאחר יום או מספר ימים לעין השניה (תמונה 2). לעיתים תיתכן מחלת חום במקביל להופעת הדלקת בלחמית, ולעיתים תיתכן במקביל דלקת ויראלית של דרכי הנשימה העליונות.
הסימנים בבדיקת העין כוללים נפיחות העפעפיים, אודם של הלחמית, הפרשה מימית, ולעתים קרובות גם דימומי נקודה זעירים בלחמית. הפורניקס התחתון (השקע שבין העפעף התחתון והעין) יכול להכיל גבשושיות עדינות בעלות שטח פנים חלק הנקראים follicles (זקיקים) (תמונה 3). לעיתים מופיעות ארוזיות נקודתיות (אזרים של חוסר אפיתל) בקרנית. בלוטת הלימפה שלפני תנוך האוזן יכולה להיות מוגדלת, במיוחד בילדים עם דלקת ויראלית של הלחמית.
מרבית הדלקות הויראליות של הלחמית עוברות מעצמן ללא טיפול. ניתן להקל על תחושת הצריבה בעיניים ע"י שטיפה עם תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים, וע"י ניקוי תכוף של ההפרשות בריסים ובעפעפיים. לעיתים ניתן להוסיף טיפול אנטיביוטי בטיפות כדי למנוע הדבקה משנית בחיידקים.
אחד הסוגים הקשים והממושכים של דלקת ויראלית של הלחמית נגרם ע"י וירוס מסוג ה- Adeno. וירוס זה מופיע בצורה מגפתית, בעיקר במקומות בהם נמצאים בני אדם בצפיפות, כמו גני ילדים, קייטנות או מחנות נוער. דלקת זו פוגעת בלחמית וגם בקרנית, ולכן היא נקראת Epidemic Kerato-Conjunctivitis או בקיצור – EKC. דלקת זו נמשכת כ- 2-4 שבועות בשלב האקוטי, והיא מתבטאת בעין אדומה מאוד, הפרשה מרובה, תחושת צריבה ולעיתים כאב בעיניים, ולעיתים גם ירידה ניכרת בראייה, על רקע הופעת תסנינים דלקתיים בקרנית. כ"כ תיתכן צמיחה של קרום דלקתי בחלק הפנימי של העפעפיים ואפילו ארוזיה בקרנית. סוג נוסף של דלקת ויראלית בלחמית הנגרמת ע"י וירוס ה- Adeno פוגע במיוחד בילדים וכרוך גם בדלקת של הגרון. סוג זה נקרא Pharyngo-Conjunctival Fever או PCF.
לאחר השלב האקוטי של דלקות בלחמית הנגרמות בגלל וירוס ה- Adeno (בעיקר ב- EKC), יתכן בחלק מהאנשים מהלך ממושך של מספר חודשים, שבו נמצאים תסנינים דלקתיים בשכבות השטחיות של הקרנית (תמונה 4). תסנינים אלו עלולים לגרום להפרעה בראייה, לעיוותים, הילה וסינוור, בייחוד בראיית לילה. מחלה זו מחייבת הפנייה לרופא עיניים המומחה במחלות קרנית. לעיתים יש צורך בטיפול ממושך בטיפות סטרואידים לעיניים כדי לסלק את התסנינים הדלקתיים בקרנית.
דלקות לא זיהומיות הם תהליכים כרוניים של דלקת בלחמית בעוצמה מתונה, הנגרמות על רקע אלרגי או על רקע של תסמונת העין היבשה. דלקות אלו מאופיינות במהלך ממושך, בתחושת אי נוחות, צריבה, גרד, דקירות, יובש, תחושת גוף זר או תחושת חול. המהלך שלהן אינו חד וסוער אלא איטי וממושך. בד"כ מחלות אלו מחייבות הפנייה לרופא עיניים, ורצוי למומחה במחלות קרנית.
דלקות אלרגיות של הלחמית הן תוצאה של חשיפה לגורמי אלרגיה הנמצאים באויר או בסביבתנו הקרובה (אבקני פרחים, חלקיקים מפרוות בעלי חיים, זיהום תעשייתי, אבק הבית, חומרי קוסמטיקה וחומרי כביסה). בנוסף קיימת נטייה גנטית למחלות אלרגיות, והשילוב בין הנטייה הגנטית וגורמי האלרגיה מביאים בסופו של דבר למחלת עיניים אלרגיות.
דלקות אלרגיות של הלחמית מאופיינות במהלך ממושך, בתלונות של גרד בעיניים, באודם קל, ובהפרשה רירית מהעיניים המופיעה בעיקר בבקרים. בבדיקת העיניים ניתן לפעמים למצוא גבשושיות קטנות בעלות שטח פנים גס, בחלק הפנימי של העפעף העליון, הנקראות פפילות (תמונה 5). הפפילות יכולות להיו קטנות ורבות, במצבים הקלים יותר, או גדולות וגסות, במצבים הקשים והכרוניים.
קיימות מספר סוגים של דלקות אלרגיות: דלקת אלרגית עונתית או כל-שנתית, דלקת של פפילות גדולות (GPC), דלקת אביבית (VKC) ודלקת אטופית של הקרנית והלחמית (AKCׂׂ). לכל אחת מהדלקות הללו מאפיינים שונים, שנסקרו בהרחבה בדף אחר באתר זה. הטיפול במחלות אלרגיות של הלחמית כולל מספר דרגות, החל מהטיפול בתכשירים אנטי-היסטמיניים במצבים הקלים, ודרך טיפול בסטרואידים ובתכשירים אימונו-מודולאטוריים (כגון טאקרולימוס) במצבים היותר קשים.
לקריאה נוספת על דלקות אלרגיות של הלחמית באתר זה – לחץ כאן.
תסמונת העין היבשה גורמת גם היא לדלקת כרונית בעצימות נמוכה בעיניים. מדובר באיד המצבים השכיחים ביותר באדם. תסמונת זו במתטאת גם כן בתחושת גיורי מתמדת בעיניים, תחושת גוף זר, אי נוחות, דקירות או צריבה. לעיתים יש אודם קל בעיניים, אך בד"כ העיניים שקטות ולבנות. בד"כ אין הפרשה במצבים אלו. תיתכן אי נוחות רבה בקריאה ממושכת או בעבודה ממושכת מול מסך מחשב, או בשהייה באיזור עם מיזוג אויר. לעיתים יתכנו תלונות של תנודתיות בחדות הראייה, הגוברות לקראת הערב או לקראת סוף יום העבודה.
אבחון תסמונת העין היבשה נעשה ע"י מספר בדיקות:
1. בדיקת שירמר (רצועת נייר לכמוס המונחת בין העפעף התחתון והעין ומודדת את כמות הדמעות, תמונה 6).
2. בדיקת משך שבירת דוק הדמעות בעיניים פתוחות (ע"י הזלפת חומר צבע הנקרא פלואורסצאין לעיניים, פתיחת העיניים, וצפייה בפרק הזמן העובר עד ליצירת פתחים בשכבת הדמעות המודגמת ע"י הפלואורסצאין).
3. בדיקת גובה שכבת הדמעות המצטברת בין קצה העפעף התחתון והלחמית (מניסקוב הדמעות).
4. בדיקת שלמות שכבת תאי האפיתל של הקרנית (הופעת חוסרים נקודתיים של תאי אפיתל מלמדת על יובש ניכר בעיניים).
הטיפול בתסמונת העין היבשה כולל מספר דרגות. בשלב ראשון ניתנים תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים. כאשר היובש בעיניים ניכר וכרוך בדלקת משמעותית, ניתן לטפל בתכשירים מקומיים נוגדי דלקת, כגון סטרואידים (אותם ניתן לתת לפרקי זמן קצרים) או ציקלוספורין A (הידוע גם כ- Restasis, אותו ניתן לתת במשך חודשים ושנים). ביובש קשה מאוד לעיניים ניתן לטפל ע"י חסימת דרכי הדמעות. זוהי פעולה מרפאתית קצרה ופשוטה, בה מוחדרים אטמי סיליקון זעירים לפתחי תעלות הניקוז של הדמעות הנמצאות בקצות העפעפיים.
אחד הסוגים שלתסמונת העין היבשה הוא תסמונת ע"ש Sjogren. זוהי מחלה אוטואימונית, שבה מופיעים נוגדנים עצמיים הפועלים כנגד בלוטות הדמעות, בלוטות הרוק והפרקים. כתוצאה סובלים אנשים אלו מיובש בעיניים, יובש בפה ודלקת פרקים. הטיפול במצב זה הוא רב-תחומי, וכולל רופא עיניים המומחה למחלות קרנית, רופא שיניים המומחה ברפואת הפה ובמחלות בלוטות הרוק, וראומטולוג. הטיפול בתסמונת זו בעיניים כולל מתן קבוע של טיפות Restasis המכילות ציקלוספורין A, חסימת דרכי הדמעות (Punctal Occlusion), ומתן תכוף של תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים.
לקריאה נוספת על תסמונת העין היבשה באתר זה – לחץ כאן.
מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.
מזה כמה שנים שאני סובל מאודם בעיניים ולאחר אינספור של ביקורים אצל רופאים וניסיון לאבחן את הבעיה ולא מצאו בעיה כלשהי אין להם פתרון אמרו לי שחוץ מזה שזה לא אסתטי ולא נראה טוב אין בעיה אחרת ונתנו לי טיפות ליובש ומגבונים לעיניים ולא עזר כלום אשמח אולי אם תוכל להמליץ לי על טיפול אחר שיוכל להקל על האודם
חשוב להדגיש שהאודם מופיע כל בוקר שאני מתעורר ולקראת הערב עד הלילה ובמהלך היום העיניים אדומות אבל פחות מהזמנים שציינתי קודם
שלום דוקטור,
אני בת חמישים, ולראשונה בחיי סובלת בחודשים האחרונים ממקרי שעורה ברצף,
בכל פעם בעין אחרת ובעפעף אחר.
כל אירוע כזה נמשך כשבועיים עם נפיחות וכאבים, מתחיל בתחושת יובש, תחושת גרגיר בעין,
ואז נפיחות רצינית, העין כמעט נעצמת,
חולפים שבועיים, יש הטבה, וכעבור כמה ימים חוזר חלילה.
שני רופאי עיניים רשמו לי טיפות זילט, טיפות אנטיביוטיות ומשחה סינטומיצין,
אך אלו לא שיפרו את המצב.
לפני כשבועיים רופאה נוספת, הזריקה קורטיזון לעין המודלקת (כאב מאוד)
ורשמה לי אנטיביוטיקה דרך הפה cephalexin, 500 מג,
שלוש פעמים ביום לכעשרה ימים.
היא המליצה להפסיק עם הטיפות והמשחה.
תוך שבוע, היה שיפור משמעותי.
היום, כשבוע אחרי שסיימתי את האנטיביוטיקה,
אני שוב חווה שערה באותה העין המטופלת (המוזרקת),
והפעם גם באותו העפעף.
שאלות,
1. האם מקרי השעורה השכיחים והחדשים בחיי, הם סימן לבעיה אחרת? ממה נובעים?
2. האם יש קשר לגיל המעבר? לשינויים הורמונלים?
3. אני מקפידה מאוד על היגיינה, שימוש במגבוני עיניים,
לא מתאפרת בכלל, והתחלתי להוסיף קפסולת שמן דגים וזרעי פשתן, לתזונתו היומית.
האם יש באלו לעזור? האם יש טיפול מניעתי?
4. הומלץ לי על דיקור סיני, מחשבות?
5. האם אתה ממליץ על אנטיביוטיקה דרך הפה כמניעתית?
תודה מראש על הייעוץ
שלום וברכה ,
הבת שלי בת 16, סובלת מדלקת חוזרת בחצי שנה האחרונה באותה העין. הדבר מתבטא בעין אדומה, נפיחות רבה מסביב לעין , גרד אין סופי , אי נוחות ובימים האחרונים הפרשה שקופה .
הדלקת קיימת כגר 10 ימים , היא מקבלת טיפול : אופטילסט, פנימיקסין וסיטומצין.
נאמר לה שיש לנ דלקת בלחמית של העין .
ממה זה נגרם ואיך ניתן למנוע זאת ?
האם יש טיפול אחר מומלץ ? האם יש מקום לבצע בדיקות נוספות ? מה הצפי שזה יעבור ?
בת 58 – לפני כשנה הייתי אצל מספר רופאים ליעוץ:
בשתי העיניים אבחנה של MGD – סובלת מצריבה, דמע, וחוסר נוחות. משתמשת בהילו ג'ל באופן קבוע (ניסיתי גם טיפול אחרות) – אין ממש שיפור.
בעין שמאל אובחן אנטרופיון קל – מספר רופאים המליצו לנתח וגם לא לנתח….
בשתי העיניים: יש מתחת לעין שקיות נפוחות – בעין ימין השקית נפוחה מאוד!!!
לאיזה רופא לגשת – לפלסטיקאי או לרופא קרנית?
האם אתה מכיר רופא שאפשר להתייעץ איתו לגבי כל הבעיות ביחד? סביר להניח שיש קשר בין כל הסימפטומים.
תודה רבה על היעוץ
קיבלתי תרופה לעיניים שבמקור היא לעור- פרוטופיק. איך אני אמור למרוח אותה אם בתוך העין ואם לא אז איפה כן למרוח?
שלום דוקטור,
הבן שלי בן 4 ומעולם לא ראינו אותו בוכה עם דמעות.
מצד שני גם לא היו לא מעולם דלקות בעיניים או בעיות אחרות.
האם יש בעיה?
תודה
שלום רב,
בתחילת פברואר השנה התחילו העיניי לדמוע בשני העיניים. הייתי אצל כמה רופאים, וטופלתי בסטרואידים, ולאחר כ- 5 חודשי טיפול, הפסקתי בהדרגה בשני העיניים את הטיפול והתופעה באמת קטנה אך לא נעלמה לחלוטין, מידי פעם יש לי רגרסיות ועיין אחת דומעת יותר מהשניה וזה מלווה לפעמים עם צריכה וקצת גירוד. קרה שיהיה שבוע שכמעט לא היו דמעות אך אחרי שבוע שוב חזר לסירוגין. אני אובדת עצות, מה לעשות ? להמשיך שוב בטיפול FML ופטנול או לנסות משחה PROTOPIC?
שלום דוקטור, לפני כחודש הופיע לי נימים אדומים בעין ימין. חשבתי שזה כלום אך לאחר כ3 שבועות כשזה לא עבר פניתי לרופא שאיבחן שזו אלרגיה עונתית. אדגיש שאני לא מרכיבה עדשות, ולא מרגישה גרד, עקצוץ ולא גוף זר בעיניים. רק אדמומיות. האדמומיות התפשטה עוד קצת בעין ימין וגם קצת בשמאל.
הרופא שאיבחן שזו אלרגיה עונתית נתן לי זיילט 4 טיפות ביום למשך שבוע. ולאחר מכן פטנול 3 פעמים ביום עד שייגמר הבקבוק.
הזיילט מיד ראיתי שיפור אך ברגע שסיימתי אותו ועברתי לפטנול זה חזר. מה עושים במצב כזה? להמשיך עם פטנול?
האם הגיוני שזה אלרגיה, גם אם אני לא מרגישה שום גרד/צריבה /גוף זר?
תודה רבה דוקטור
פרופסור סלומון שלום רב,
אני בן 35 ולפני כשנתיים התחילו לצרוב ולשרוף לי העיניים עם אודם והפרשות מוגלתיות צמיגיות בצבע לבן לפעמים צהבהב. זה מגיע בהתקפים שיכולים להמשך כמה ימים ואף שבועות וכשזה ניסוג רק ההפרשות נשארות גם כשאין אודם וצריבה במשך כל השנתיים הללו. כשזה מגיע לממש דלקת חריפה רק סטראוידים עוזרים להחלמה עד להתקף הבא.
אני משתמש בתחליפי דמעות ומוציא את המוגלה עם צמר גפן כמה פעמים ביום וזה לא ממש עוזר. אני מאוד סובל מכך ומאז החיים שלי השתנו ומתנהלים לפי ההתקפים בעיניים. עשיתי בדיקות אלרגיה ומצאו אצלי אלרגיה לקרדית האבק. מאז אני מנסה לנקוט במה שאני יכול לצמצם חשיפה לזה אך ההתקפים עדיין קיימים. אני עדיין לא מבין מה הגורם וכיצד אני יכול לטפל בעיניים ולהפסיק את הסבל. כמו כן מדוע ההפרשות קיימות כל הזמן גם כשאין התקף, צריבה ואודם?
תודה מראש על תשובתך!
שלום פרופסור,
יש לי דלקות עיניים חוזרות מאמצע פברואר , טופלתי בסנטומיצין ולקרומיצין לאחר מכן טופלתי במוקסיטרול , נראה שהטיפול בכל פעם עוזר ליומיים שלוש והדלקת חוזרת שוב..לאחר מכן טופלתי בוהגימוקס, ואז שוב בוהגימוקס ולאחרונה טופלתי במשך שבועיים רצוף בוהגימוקס במקביל לטיפות fml, לאחר יומיים שאני לא משתמשת בטיפות התחילו לי שוב הפרשות צהובות לבנבנות בקצה של העין הקרוב לאף, ואני מנקה שוב ושוב. חוששת שמתפתחת לי הדלקת שוב. מה עושים? איך מטפלים? הרופא עייניים לא עשה משטח, לא בדק את שק הדמעות ולטענתו מדובר בדלקת לחמית רגילה שפשוט לוקח לה זמן לעבור. כששאלתי האם חיידקי או ויראלי הוא לא ידע לענות. אשמח לתשובתך בנושא
השאירו פרטים ונחזור אליכם