מי לא מרגיש מדי פעם עייפות בעיניים בזמן עבודה ממושכת מול מסך המחשב? או צריבה ותחושת יובש בעיניים בזמן נהיגה במיוחד כשהמזגן ברכב מכוון אל העיניים? ולעיתים תחושת אי נוחות מטרידה כשעדשות המגע מונחות על העיניים למשך שעות רבות, במיוחד לקראת סוף יום העבודה?
תלונות אלו ואחרות קשורות לשינויים בכמות הדמעות ואיכותן, והם בד"כ מבטאים צורה כלשהיא של תסמונת העין היבשה.

מדוע אנו צריכים דמעות?

את הדמעות אנחנו צריכים לא רק כדי לבכות כשאנו צופים בסרט עצוב או בזמן קילוף בצל. הפרשה מתמדת של דמעות מתרחשת כל הזמן, והיא חיונית לשמירה על בריאות העין. במהלך כל היום מצפה את החלק הקדמי של העין שכבה יציבה של דמעות, השומרת על לחות הרקמות בקדמת העין (הקרנית והלחמית), מאפשרת ראייה תקינה ומספקת תחושת נוחות לעין. שכבה זו שומרת על יציבותה גם בזמן מצמוץ העפעפיים. נוזל הדמעות הוא יותר מאשר סתם מים. זהו נוזל מורכב ועשיר במיוחד, המכיל מרכיבים מגוונים כגון מלחים, שומנים, אנזימים המגינים בפני חידקים, וגורמי גדילה מיוחדים השומרים על תקינות הקרנית והלחמית. בנוסף הדמעות מספקות חמצן לקרנית, שבה אין כלי דם. ירידה בכמות נוזל הדמעות או שינוי במרכיבים שלו עלולים לגרות לתסמונת העין היבשה.
בנוסף להפרשה המתמדת של הדמעות, קיימת חשיבות רבה למצמוץ התכוף של העפעפיים. פעולת המצמוץ היא בלתי רצונית, והיא מאפשרת פיזור אחיד ורציף של שכבת הדמעות על פני העין. בנוסף, העפעפיים מגינות על העין מפני התייבשות ע"י מניעת התאיידות הדמעות. פגיעה במצמוץ התקין או מחלה כלשהיא בעפעפיים עלולים לגרום להתייבשות העין כתוצאה מאידוי מוגבר של הדמעות, או כתוצאה מהפרעה בפיזור הדמעות.

מהי תסמונת עין יבשה?

תסמונת העין היבשה נגרמת כתוצאה מירידה בהפרשת הדמעות או שינוי בהרכבן, אך יכולה גם להיגרם כתוצאה מאידוי מוגבר של הדמעות על רקע הפרעה בפעילות התקינה של העפעפיים. כתוצאה משינויים אלו עלול להיגרם נזק למשטח הקדמי של העין, הכולל את הקרנית והלחמית, ולגרום לסימפטומים של אי נוחות ולירידה באיכות הראייה.

שכיחות

תסמונת העין היבשה היא אחת המחלות השכיחות ביותר ברפואת עיניים. על פי מחקרים שונים נמצא שהשכיחות באוכלוסיה היא כ- 15%, בעוד שהשכיחות בקרב מרכיבי עדשות מגע עולה לכ-50%. כמו-כן נמצא שתלונות הקשורות ביובש בעיניים מהוות ביחד את הסיבה השניה בשכיחותה לפניות הציבור לרופאי עיניים במרפאות העיניים בקהילה.

מהן הסיבות לעין יבשה?

קיימים גורמים רבים שיכולים לפגוע בתפקוד התקין של הדמעות וביכולתן להגן על העין.

1. פגיעה במרכיבי הדמעות

הדמעות מורכבות משלושה גורמים עיקריים: מים, שומנים ושכבת חלבונים המחוברים ליחידות סוכר (גליקופרוטאינים). פגיעה בכל אחד מהמרכיבים הללו גורמת לעין יבשה.

השכבה החיצונית ביותר של הדמעות היא שכבת השומנים המופרשים ע"י בלוטות מיוחדות הנמצאות בעפעפיים הנקראות בלוטות מייבומיאן. קיימים סוגים רבים של תרכובות שומן בדמעות. שכבת השומן מונעת את התאיידות הדמעות, מייצבת את שכבת הדמעות ומקטינה את החיכוך עם העפעפיים הנגרם בזמן המצמוץ. עם הגיל בעקבות שינוי בהפרשת הורמוני מין שונים, בעיקר האנדרוגנים, עוברות בלוטות המייבומיאן תהליך של ניוון הדרגתי, ומייצרות פחות שומנים. בנוסף – דלקות כרוניות של העפעפיים עלולות לגרום לשינויים בהרכב השומנים בדמעות.

הפגיעה הכרונית בבלוטות מייבומיאן נקראת Meibomian Gland Disease או MGD, וזו אחת התופעות של דלקת עפעפיים כרונית. העדר של שומנים בדמעות או שינוי בהרכב הרגיל שלהם, עלול לגרום לשינוי במתח הפנים של הדמעות, לאובדן יציבות שכבת הדמעות ולאידוי מוגבר שלהן. הפרעות בייצור המרכיב השומני של הדמעות הוא אחת הסיבות המובילות לתסמונת העין היבשה. באנשים רבים קיימת תסמונת העין היבשה במקביל לדלקת כרונית (בלפריטיס) של העפעפיים.
המים שבדמעות מיוצרים ע"י בלוטות הדמעות. קיימת חשיבות רבה לנפח תקין של הדמעות, החיוני לשטיפה המתמדת של העין מגופים זרים, ומתוצרי חילוף החומרים של תאי הציפוי של משטח העין הקדמי. ירידה בנפח הדמעות עלול להיגרם במחלות של בלוטות הדמעות, כמו לדוגמה בתסמונת סיוגרן. תסמונת סיוגרן פוגעת בכ- 1% מכלל האוכלוסיה והיא מאופיינת בנפח דמעות קטן במיוחד הגורם לנזק משני לשכבת תאי הציפוי של המשטח הקדמי של העין. ירידה בנפח הדמעות כרוכה בעליה בריכוז המלחים (האלקטרוליטים) בנוזל הדמעות, מצב הקרוי היפראוסמולריות. עליה זו בריכוז המלחים בדמעות עלולה לגרום לפגיעה בשכבת תאי האפיתל המצפה את משטח העין.
שכבת הגליקופרוטאינים (מוצינים) מיוצרת ע"י תאים מיוחדים בלובן העין (הלחמית) והיא עוזרת ליצור אחיזה בין הדמעות ובין משטח העין הקדמי. מחלות שונות של הלחמית עלולות לפגוע גם במרכיב זה.

2. ירידה בתחושת הקרנית

הקרנית היא הרקמה הקדמית ביותר של העין. זוהי רקמה עגולה, קמורה ושקופה, ודרכה נכנסות קרני האור אל תוך העין. לקרנית יש מספר רב של סיבי עצב תחושתיים. העצבוב התחושתי של הקרנית מביא מידע תחושתי אל גזע המוח, ממנו יוצאים עצבים המגיעים אל בלוטות הדמעות ואל העפעפיים. לפיכך – התחושה התקינה של הקרנית חיונית הן להפרשה המתמדת של הדמעות והן לפעולת המצמוץ התקינה. למעשה – תחושת הקרנית היא אחד מהמנגנונים החשובים ביותר ליצירת הדמעות, וירידה בתחושת הקרנית תגרום גם לירידה ביצירת הדמעות. הירידה בתחושה היא תהליך הדרגתי המתרחשת באנשים עם התקדמות הגיל, ובעיקר מעל גיל 40. ירידה בתחושת הקרנית יכולה להגרם גם כתוצאה משימוש ממושך בעדשות מגע, ממחלת הסוכרת, וממחלות נוירולוגיות שונות.
ירידה בתחושת הקרנית גורמת גם לירידה במצמוץ, וכתוצאה – להתאדות מוגברת של הדמעות ולהחמרת היובש בעיניים.

3. מצמוץ מופחת ומפתח העפעפיים

מצמוץ בתדירות נמוכה יכול לגרום לאידוי יתר של הדמעות בשל חשיפת משטח העין לפרקי זמן ארוכים יחסית בין מצמוץ אחד לשני. דוגמאות למצב כזה שבו יש מצמוץ מופחת והארכה של הזמן בו העין חשופה הוא בזמן עבודה ממושכת מול מסך מחשב, וכן בזמן נהיגה או קריאה.
לעיתים מפתח העפעפיים גדול מדי והעפעפיים לא נסגרות היטב, דבר הגורם לאידוי יתר של הדמעות. דוגמאות לכך הן שיתוק של עצב הפנים, האחראי על סגירת העפעפיים, וכן פעילות יתר של בלוטת התריס (התירואיד) הגורם לבלט של העין ומפתח עפעפיים גדול המאפשר אידוי מוגבר.

4. שינויים הורמונליים

יובש בעיניים נפוץ יותר בנשים, בעיקר בגיל הבלות., כתוצאה משינויים הורמונליים המתרחשים בגיל זה. השינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגיל הבלות גורמים בעיקר לשינויים בתפקוד בלוטות השומן בעפעפיים, ולהחמרת תסמונת העין היבשה.

5. שימוש בעדשות מגע

שימוש ממושך בעדשות מגע גורם לירידה במגע הדמעות עם הקרנית, ולירידה באספקת החמצן אליה. כמו כן עדשות המגע מפחיתות עם הזמן את תחושת הקרנית, ובכך תורמות להחמרת היובש בעין.

6. תרופות

מספר רב של תרופות עלולות לגרום לעין יבשה או להחמיר מצב קיים של יובש בעיניים. דוגמאות לכך הן תרופות נוגדות אלרגיה (אנטי-היסטמינים), תרופות משתנות המשמשות בטיפול ביתר לחץ דם, תרופות לשינה, תרופות למניעת הריון, נוגדי דיכאון ומשככי כאבים.

סימפטומים – כיצד נדע שיש לנו עין יבשה?

התלונות הקשורות בעין יבשה הן בעיקר תחושה של חוסר נוחות לעין, הרגשת צריבה, תחושת חול או גוף זר בעין, רגישות מוגברת לאור, ולעיתים רחוקות אף תחושת כאב. לפעמים באופן פרדוקסלי מורגשת דווקא דמעת מרובה, הנוצרת כמנגנון פיצוי לשינויים בהרכב הדמעות.  תלונות אלו מוחמרות בעיקר במהלך עבודה ממושכת מול מסך מחשב, קריאה, נהיגה, או שהייה בסביבה ממוזגת אויר. אנשים המרכיבים עדשות מגע עלולים להרגיש קושי גובר בהרכבת העדשות וצורך להסירן לאחר זמן קצר. בנוסף תיתכן ירידה באיכות הראייה ותנודתיות בחדות הראייה, בעיקר לקראת סוף יום העבודה.

כיצד נטפל בתסמונת העין היבשה?

אבחון מוקדם ומודעות לבעיה עשויים לעזור רבות בדרכי ההתמודדות עם תסמונת העין היבשה, ולשפר את איכות החיים של אלו הסובלים ממנה.
מודעות לבעיה ופניה לבדיקת רופא עיניים  – הופעת הסימפטומים שצויינו לעיל מחייבת פניה בהקדם להערכת רופא המשפחה שיכול לעזור בטיפול הראשוני ולהפנות בהמשך לבדיקת רופא עיניים.

תחליפי דמעות ותמיסות לחות ("דמעות מלאכותיות")

תמונה 1. תחליפי דמעות ללא חומר משמר באמפולות לשימוש חד-יומי.

תמיסות אלו מכילות חומרים צמיגים המשפרים את לחות העין ומקילים במידה מסויימת על תחושת היובש והצריבה. קיימים תכשירים רבים כאלו בבתי המרקחת, ואין צורך במרשם רופא להשגתם. קיימים שני סוגים של תכשירים:
1. תחליפי דמעות עם חומר משמר – אלו מסופקים בבקבוק שניתן להשתמש בו למשך מספר שבועות מרגע הפתיחה. תכשירים אלו זולים, וניתנים ליובש קל בעיניים, כאשר תדירות השימוש היא של מספר פעמים ביום (בד"כ 3-4 פעמים).
2. תחליפי דמעות ללא חומר משמר – אלו מסופקים באמפולות קטנות לשימוש חד-יומי (תמונה 1). העדר חומר משמר מאפשר להשתמש בתכשירים אלו מספר רב יותר של פעמים ביום ולאורך זמן רב יותר. זאת מכיוון שאין בהם חומרים משמרים היכולים לעיתים לגרום לנזק למשטח הקדמי של העין. הם יקרים יותר אך מומלצים יותר לשימוש, בעיקר באנשים הסובלים מיובש בינוני עד קשה ונזקקים לטיפול ממושך.
בנוסף קיימים תחליפי דמעות בצורת משחות או ג'ל (תמיסה צמיגה יותר מהתמיסה הרגילה). אלו מתאימים במיוחד לשימוש לפני השינה ומעניקים לחות לעין במהלך השינה.

לאחרונה פותחו תכשירים לטיפול בעיניים יבשות המכילות תערובת של שומנים. שומנים אלו יעילים במיוחד לאותו סוג של תסמונת העין היבשה שבה יש בעייה בייצור המרכיב השומני של הדמעות, ובעיקר בדלקת עפעפיים ומחלת בלוטות השומן (MGD). השומנים בתכשירים אלו עשויים להקטין את החיכוך בין העפעפיים ומשטח העין, לעזור לריפוי פגמי אפיתל בקרנית ובלחמית, ולשפר את יציבות שכבת הדמעות.

תכשירים נוגדי דלקת

תסמונת העין היבשה כרוכה בנזק מסויים למשטח העין הקדמי, שכתוצאה ממנו נוצר תהליך של דלקת כרונית מתונה. דלקת זו מחמירה את תחושת הצריבה ואי-הנוחות המאפיינים את תסמונת העין היבשה. שימוש בטיפות המכילות תרופות נוגדות דלקת יכול להקל במידה רבה על התחושות הללו (ראה טבלה משמאל). תכשירים כאלו מכילים סטרואידים, והם ניתנים אך ורק ע"י מרשם של רופא עיניים, והם ניתנים לתקופה קצובה תוך מעקב רופא עיניים. זאת כדי למנוע תופעות לואי הקשורות לעיתים עם טיפול בסטירואידים.

התכשיר נוגד הדלקת הידוע ביותר הוא Restasis, והוא מכיל ציקלוספורין A, ונמצא כיעיל בטיפול בתסמונת העין היבשה במצבים מסויימים. גם תכשיר זה ניתן במרשם רופא, אך הטיפול בו ממושך.

תכשיר נוסף הוא משחת Protopic המכילה טקרולימוס. טקרולימוס הוא תרופה נוגדת דלקת המעכבת יצירת גורמי דלקת הנוצרים בלימפוציטים (תאי דלקת) מסוג T. תרופה זו יעילה ביותר לדיכוי תהליכי דלקת במשטח העין. היא קיימת בצורת משחה עורית, אך ניתן להשתמש בה גם בעיניים.

תכשיר נוסף שפותל לפני מספר שנים בארה"ב ועדיין לא נכנס לשימוש בארץ הוא Xiidra המכיר Lifitegras. חומר זה מונע את ההיצמדות של תאי דלקת מסוג לימפוציטים T לתאי הציפוי של הקרנית, ובכך מפחית את התהליך הדלקתי המאפיים את העין היבשה.

לחצו כאן למאמר סקירה שפרסמנו לאחרונה על טיפול נוגד דלקת הניתן בתכשירים מקומיים (בטיפות) לעין היבשה.

חסימת דרכי ניקוז הדמעות

בקצות העפעפיים נמצאים פתחים קטנים (כל פתח נקרא פונקטום), דרכם מתנקזות הדמעות דרך תעלות עדינות ומגיעות אל חלל האף. במצבים בהם קיים חוסר משמעותי בנפח הדמעות (כמו למשל בתסמונת סיוגרן) ניתן לחסום את פתחי הניקוז הללו. החסימה, הנקראת Punctal Occlusion, היא פעולה מרפאתית קלה ופשוטה לביצוע, ונעשית בעזרת אטמי סיליקון זעירים המוחדרים ע"י רופא העיניים אל פתחי תעלות ניקוז הדמעות. פעולה זו מונעת את ניקוז הדמעות אל חלל האף, וגורמת להצטברות מעט הדמעות הקיימות בחולים עם יובש קשה על פני משטח העין. דבר זה מביא להקלה משמעותית בתחושת היובש והצריבה. פתרון זה אינו קבוע, מכיוון שהאטמים נפלטים עם הזמן מדרכי הדמעות תוך מספר חודשים. לכן יש לחזור על פעולה זו אחת למספר חודשים, במיוחד אם מרגישים בירידה בלחות בעיניים וחזרת הסימפטומים של יובש בעיניים.

טיפולים לעפעפיים ולבלוטות השומן

אחת הסיבות לעין יבשה היא חוסר במרכיב השומני של הדמעות. שכבת השומן מייצבת את הדמעות, מגדילה את מתח הפנים ומונעת את התאיידות המרכיב המימי של הדמעות. השומן מיוצר בבלוטות מייבומיאן הנמצאות בעפעפיים. דלקת עפעפיים כרונית מתאפיינת ביו השאר ביצירת שומן לא מסיס הסותם את פתחי הבלוטות, ומונע את הפרשת השומן התקינה אל הדמעות. ניתן להמיס את השומן ע"י חימום מקומי. מספר מכשירים פותחו בשנים האחרונות לטיפול בדלקת עפעפיים כרונית ובבלוטות השומן בעפעפיים.

תמונה 2. טיפול ב-IPL לעין יבשה.

ה- IPL הוא מכשיר המעביר גירוי אור חזק המלווה בחימום מקומי למספר שניות על העור מתחת לעפעף התחתון. לאחר הטפול הנמשך מספר שניות מרכיבים מסכה מיוחדת על הפנים המעבירה אור בעצמה פחותה מלווה בחימום מקומי לעפעפיים. החימום המקומי תורם להמסת השומן בבלוטות המייבומיאן וליציאתו מהבלוטות לדמעות (תמונה 2).

להלן ראיון מהתוכנית "חיים בריא" עם פרופ' רפי קרסו, עם הסברים על תסמונת העין היבשה, האבחנה והטיפול, והצגת ה- IPL כאחד הטיפולים האפשריים לעין יבשה על רקע חסימת בלוטות השומן בעפעפיים. מכשיר זה נמצא בהדסה, ומהווה אמצעי חשוב נוסף לטיפול בעין יבשה.

ה- Lipifolow הוא מכשיר המשלב לחץ מכני על העפעפיים עם חימום מקומי. שילוב של לחץ וחימום תורם לריכוך השומנים בבלוטות והפרשתם החוצה אל הדמעות.

בסיכום

יובש בעיניים הוא מצב נפוץ ביותר באוכלוסיה ואחת מן הבעיות הנפוצות בגוף האדם. מצב זה יכול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים של הסובלים ממנו. בעזרת מודעות לסימפטומים של יובש בעיניים, ופנייה לרופא העיניים, ניתן לטפל במרבית האנשים הסובלים מתסמונת זו ולגרום להקלה משמעותית באיכות חייהם.

מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.