קרטוקונוס היא מילה שמקורה ביוונית ומשמעותה קרנית (Kera) חרוטית (conus). זוהי מחלה מתקדמת של הקרנית שבה הקרנית הולכת ומתקמרת בהדרגה, ומשנה את צורתה מצורת כיפה סימטרית לצורה קמורה מאוד ולא סימטרית.
קרטוקונוס מתבטא בכך שהקרנית הולכת ונעשית דקה במקביל לכך שהיא הולכת ונעשית קמורה יותר עם הזמן. הצורה החרוטית והלא-סימטרית של הקרנית גורמת לכך ששבירת קרני האור במהלכן דרך הקרנית אינה סימטרית, ולכן קרני האור אינן מתמקדות היטב על פני הרשתית. הדמות המתקבלת על הרשתית מעוותת ולא ברורה. התוצאה היא הופעה של צילינדר הולך וגדל במשקפיים, וירידה בחדות הראייה.
קרטוקונוס מתחיל על פי רב בשנות העשרה המאוחרות (בד"כ בסביבות גיל 15-16) או בשנות העשרים המוקדמות, ויכול להתקדם באיטיות במשך מספר שנים. קרטוקונוס יכול לפגוע בקרנית בשתי העיניים או בעין אחת. ככל הנראה קרטוקונוס היא מחלה גנטית, שבה מעורבות גנים שונים באנשים שונים. עד כה נמצא מספר קטן של גנים הגורמים למחלה זו. בנוסף קרטוקונוס יכול להיגרם כתוצאה משפשוף כרוני של העיניים במשך שנים רבות, על רקע דלקת אלרגית בעיניים.
הטיפול הראשוני בקרטוקונוס כיום הוא קרוס לינקינג (קשרי צילוב) של הקרנית, אותו יש לבצע מוקדם ככל האפשר, כאשר המצב מאובחן. כדי לשפר את הראייה יש בד"כ להרכיב עדשות מגע מיוחדות. במקרים הקשים של קרטוקונוס, כאשר עדשות מגע לא יכולות יותר לשפר את הראייה או כשלא ניתן יותר להרכיב אותן, ניתן לבצע השתלת קרנית.
מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.
הסימנים הראשונים של קרטוקונוס הם ירידה בראייה המלווה בעליית המספר במשקפיים, ובעיקר בצילינדר שגדול יותר מהמספר עצמו.
הסיבה העיקרית להתפתחות הקרטוקונוס היא גנטית במרבית המקרים. כנראה שמדובר במספר רב של מוטציות גנטיות האחראיות על פגמים בחלבונים המבניים המרכיבים את הקרנית. עד כה אופיינו רק חלק קטן מאוד מהליקויים הגנטיים. בחלק קטן מהמקרים הקרטוקונוס נרכש על רקע שפשוף כרוני של העין, בעיקר במחלות אלרגיות של העין בילדים כגון דלקת אביבית.
האבחון של קרטוקונוס נעשה ע"י שילוב של מספר בדיקות: בדיקת המשקפיים שבה הצילינדר גבוה מהמספר, מיפוי ממוחשב של קרנית (טופוגרפיה) שבה נמצא איזור קמור ולא סימטרי, בד"כ בחלק התחתון של מרכז הקרנית, ובידקת פאכימטריה המדגימה קרנית דקה.
הטיפול בקרטוקונוס כולל מספר שלבים, ותלוי במידת החומרה, ובראיה התפקודית של המטופל. הטיפול כולל עדשות מגע מיוחדות, טיפול בקשרי צילוב (קרוס לינקינג), השתלת טבעות, והשתלת קרנית שכבתית או מלאה.
עדשות מגע קשות נותנות פתרון אופטי מצויין בכל השלבים של קרטוקונוס. קיימים סוגי עדשות שונים לקרטוקונוס כגון עדשות קשות רגילות, עדשות היברידיות, עדשת מגע רכה עם עדשה קשה (פיגיבק), עדשות עם גיאומטריהמורכבת ועדשות סקלרליות.
ה"טבעות" הן שני מקטעים בצורת קשת העשויות מחומר קשיח, מושתלות בתוך הקרנית וגורמות לשינוי בצורתה ולהקטנת קמירותה. הטבעות לא מרפאות קרטוקונוס אך גורמות לירידה בקמירותו וליכולת להתאים עגשות מגע בצורה טובה יותר.
קרוס לינקינג (קשרי צילוב) של הקרנית הוא טיפול שמטרתו לייצב את רקמת הקרנית במקרים של קרטוקונוס הנמצא במצב של התקדמות והחמרה. הטיפול מבוסס על שילוב של ריבופלאבין (ויטמין B2) המוזלף על פני הקרנית עם חשיפה לקרינת UV-A. שילוב זה גורם ליצירת קשרים פנימיים בין מולקולות הקולגן המרכיבות את הקרנית. קשרים אלו תורמים להקשחת הקרנית ולמניעת ההתקמרות הגוברת שלה, ולעצירת הקרטוקונוס.
השתלת קרנית מבוצעת כפתרון אחרון לאחר שלא ניתן יותר להרכיב עדשות מגע כל שהן. בניתוח נלקחת קרנית מתורם וחלקה המרכזי מושתל במקום החלק המרכזי של קרנית החולה.
שלום פרופ',
אני בחור בן 27 שאובחן לפני כשנה, קצב התקדמות המחלה מהיר מאוד, כיום בעין ימים איני רואה כלום ( מטושטש מאוד) ובעין שמאל אמור לעבור ניתוח בעוד חודש של קרוס לינקינג.
עברתי ניתוח קרוס לינקינג בעין ימין לפני חודשיים שלא עזר, העין מצולקת מאוד והרופא המטפל הכין אותי לכך שאצטרך לבצע השתלת קרנית בעתיד.
בעין שמאל אני מרגיש את ההתקדמות, קשה לי מאוד לראות, כבר ארבעה חודשים שאני בתהליך של תיאום עדשות היברדיות אך עד עכשיו לא מצאו לי פיתרון.
יש לי כמה שאלות ברשותך:
1.אני עובד מול מחשב המון שעות, יש מצב שזה מאיץ את התקדמות המחלה?
2.האם יש אופטיקה שהיית ממליץ לי לגבי עדשות היברידיות?
אודה לתשובתך בנושא,
אביתר
יש לי קרטקונוס עשיתי השתלת קרנית לפני 4 שנים אני לקראת לידה.. מה לעשות? קסרי או לידה רגילה או שסה בכלל לא משנה..
שלום רב,
לאחרונה התעניינתי בניתוח לייזר להסרת משקפיים (קוצר ראייה) ונאמר לי שאני סובל מקרטוקונוס במצב קל.
לציין שאני מרכיב עדשות רכות מגיל 16, עד לפני כ3 שנים שהתחלתי לפתח אי סבילות לעדשות (גירויים אדמומיות ונימים שנותרו עד היום גם לאחר הפסקת השימוש בעדשות..). מאז אני מרכיב משקפיים ואיתם רואה 6/6 עד היום. כמו כן לציין שהמספר יציב כל השנים (3-4 עם צילינדר 1 בערך).
נבדקתי בבדיקת מיפוי קרנית במכון מור, ואף שבצילומים כתוב keratoconus pattern not detected לגבי שתי העיניים, בפענוח נאמר שהקרניות קמורות אסימטריות (אסטיגמציה עם הכלל) עם קמירות מוגברת בחלק התחתון ולכן יש חשד לקרטוקונוס בעין ימין ומומלץ לחזור על הבדיקה בעוד שנה. צוין צילינדר בדרגה 1-1.5 דיופטר.
לפי מה שקראתי על הבעיה, אני מבין שהבעיה אצלי קיימת (אם בכלל) בעין ימין בלבד בדרגה מאוד מינורית, לאור המספר הנמוך והעובדה שהראיה מתוקנת לחלוטין אפילו עם משקפיים. אם הבנתי נכון, לאור גילי (37) גם אין מה לחשוש מהחמרה של המחלה בשלב הזה ואין צורך בטיפול (קרוס לינקינג) פרט לתיקון הראיה.
השאלה היא כזו- כיצד ניתן לקבל אבחנה חד משמעית לבעיה (חשבתי שזו המטרה של בדיקת המיפוי…)?
הדבר קריטי עבורי, כי אני מניח שאף רופא לא יסכים לבצע ניתוח לייזר במצב כזה… ביצוע הניתוח חשוב לי מאחר שהמשקפיים מקשים עליי מאוד ומגבירים לי נטיה קיימת לכאבי ראש.
עד כמה בדיקת המיפוי אמינה? גם בזמן הבדיקה במכון הלייזר וגם במכון מור העיניים שלי היו יבשות לאחר שלא ישנתי מספיק בלילות שלפני.
האם יש מניעה לבצע במצב זה תהליך אחר לתיקון ראיה, כמו השתלת עדשה תוך עינית?
תודה מראש על המענה.
האם יש קשר בין קרטוקונוס לבין תחושת עייפות בעיניים גם כאשר אין סיבה לעייפות. כלומר במידה וישנים מספיק ועדין מרגישים תחושה של עייפות בעיניים?
תמי
היי,
הייתי בבדיקת ראייה והאופטומטריסטית המליצה לי ללכת לשלול קיום קרטוקונוס. האם אני צריכה לפנות לרופא עיניים דרך מכבי ולבקש ממנו שיבדוק או שזו לא הכתובת?
תודה
איילת
שלום רב
אני בן 47 ומרכיב משקפיים לנהיגה ולצפייה בטלויזיה וגם לשימוש קרוב משקפיים אחרות למחשב ולקריאה..הבנתי שיש לי צילינדר עין שמאל 0.5+ 1.5-*55 ןימין0.5+ 1.5- *125 בבדיקה שגרתית אצךל רופא העיניים הוא שלח אותי לעשות טופוגרפיה ויצא בדיקה לא חד משמעית ולכן שלח אותי לעשות שוב הפעם באסף הרופא ששם לטענתו יש מכשיר מתקדם יותר…השאלה היא אם רק עכשו התפתח אצלי הקרטוקונוס ( במידה וכן) אז מדברך הבנתי שבגיל שליהוא כבר לא יתקדם יותר? כי בסך הכל אני רואה בסדר גם בלי משקפיים .כי הירידה בראייה דווקא התחילה אצלי בשנה האחרונה .(נראה לי בעקבות בילוי שעות רבות מול מסך מחשב?) מה דעתך תודה רבה.
שלום רב,
מאוד לא סביר שהתפתח אצלך קרטוקונוס בגיל 47. קרוב לודאי שאתה מתקשה בקריאה, כמו כל אדם שעובר את גיל 45, ולכן אתה זקוק כעת למשקפי קריאה. אם המסספר במשקפיים לרחוק יציב מזה שנים רבות - הרי שאין לך קרטוקונוס. בנוסף מומלץ לפנות עם מיפוי הקרנית לבדיקת מומחה לקרנית.
בברכה,
במידה ויש לי קורטוקונוס בעין שמאל ובעין ימין אני צריכה משקפיים האם אני יכולה לעשות משןקפיים רק בצד ימין עד שיגיע לי התוצאה של הבדיקה? שזה יהיה בערך בעוד שבועיים?
אסתר
אסתר שלום רב,
במקרה שיש קרטוקונוס בעין אחת, הניתן לתיקון מיטבי עם עדשת מגע, ובעין השניה אין קרטוקונוס אך יש קוצר ראייה הניתן לתיקון ע"י משקפיים - מומלץ להשתמש עם עדשות מגע בשתי העיניים. בעין עם הקרטוקונוס תותאם עדשת מגע קשה (או עדשת מגע המתאימה לקרטוקונוס על פי שיקול דעתו של האופטומטריסט), ובעין השניה תותאם עדשת מגע רכה רגילה לתיקון קוצר הראייה. מצב זה יתן לך ראייה דו-עינית מיטבית.
בברכה,
האם כשיש בעית קרטוקונוס חוץ מעדשות קשות אני רוצה משקפים, האם יש צורך במשקפים/עדשות מיוחדות לבעיה או שניתן לרכוש מאופטיקה רגילה?
סלבי
שלום רב,
בד"כ קשה להשיג תיקון אופטי טוב עם משקפיים לקרטוקונוס. בגלל אי סדירות הקרנית וקמירותה הגבוהה, רוב האנשים הסובלים מקרטוקונוס נזקקים לעדשות מגע מיוחדות (קשות, היברידיות, פיגי-בק, סקלרליות או מיני-סקלרליות). כמובן שתמיד כדאי שיהיה גם זוג משקפיים לגיבוי, למצבים בהם לא ניתן להרכיב את העדשות (דלקות בעיניים, זיהום בקרנית, אובדן העדשות וכו').
מומלץ להתקין משקפיים ועדשות מגע לקרטוקונוס אצל אופטומטריסטים המיומנים בנושא זה. לא כל האופטומטריסטים מיומנים בתחום זה, ולא בכל חנויות האופטיקה יודעים להתאים משקפיים ועדשות מגע לקרטוקונוס. אנא התייעצי עם רופא העיניים שלך (בעדיפות על מומחה לקרנית) שימליץ לך על האופטומטריסטים המתאימים.
בברכה,
כיצד אפשר לדעת את יכולת הראיה בנהיגה בלילה?האם רק על ידי דווח אישי של הנהג שיש לו קרטוקונוס?
שלום רב,
לא ניתן למדוד ישירות את יכולת הנהיגה בלילה, אך ניתן למדוד את העיוותים האופטיים הנוצרים ע"י קרטוקונוס בעזרת מכשיר הדמייה הנקרא אברומטר. מכשיר זה שולח גלי אור אל העין, העוברות דרך הקרנית, עוברות עיוות הנוצר כתוצאה ממבנה הקרנית המעוות, פוגעות ברשתית ומוחזרות אל המכשיר. המכשיר קולט את גל האור המוחזר, שהוא מעוות, ומשווה אותו לגל האור המקורי שנשלח אל העין. על פי השוואה זו ניתן למדוד ולכמת בצורה מדוויקת את העיוותים האופטיים בעין, הגורמים בין השאר לקשיים בראיית לילה.
האברומטר מבוסס על טכנולוגיית קדמת הגל (Wavefront Technology). טכנולוגיה זו מאפשרת כיום למדוד את מבנה הקרנית ואת העיוותים האופטיים שיש בה בצורה מדוייקת מאוד, ולבנות תבנית שיוף מדוייקת ללייזר, בה משתמשים בניתוחים להסרת משקפיים בלייזר.
בברכה,
שלום שרה,
בהחלט!!! בעיות בראיית הלילה הם אחד הסימנים העיקריים בקרטוקונוס. מדובר בעיוותים בראיית לילה המתבטאים בראיית הילות וסינוור, בעיקר בזמן נהיגה בלילה. האורות נראים כפולים, מרוחים, מעוותים, ועם הילות סביבם. תופעה זו נובעת מחוסר הסימטריות של הקרנית, ששיא קמירותה נמצא מתחת לציר הראייה. בלילה האישון רחב יותר, וקרני האור החודרות דרכו מגיעות מאיזור רחב יותר של הקרנית, כולל מהאיזור של שיא הקמירות. לכן שבירת קרני האור אינה סדירה, דבר היוצר עיוותים אופטיים רבים. הפרעות אלו שונות מאדם לאדם, ותלויות בחומרת הקרטוקונוס, ומידת חוסר הסדירות של פני הקרנית.
מומלץ לכן לנהוג בלילה בזהירות, ועדיף שחבר או קרוב משפחה אחר ינהג במקום מי שסובל מקרטוקונוס. מומלץ להימנע ככל האפשר מנהיגה ממושכת בלילה באיזור לא מוכר. אם חייבים לנהוג - אז עדיף עם עדשות מגע קשות הנותנות את התיקון האופטי המיטבי.
בברכה,
השאירו פרטים ונחזור אליכם