חסכו מעל 1,000 ש"ח על משקפיים ועדשות וקבעו ייעוץ חינם עם פרופ' אבי סלומון,
לחצו כאן
בדף זה תמצאו מבחר מאמרים שפירסמתי בספרות המדעית הרפואית בארץ ובעולם בשנים האחרונות. מאמרים אלו מציגים תוצאות של שיטות ניתוחיות או טיפולים שונים בתחום הקרנית, משטח העין וניתוחים להסרת משקפים בלייזר, וכן מאמרים על מחקר מדעי בסיסי הקשור בקרנית ובלחמית. להורדת המאמר במלואו – לחצו על כותרת המאמר.
דוגמאות לשימוש במיפוי קרנית עם פנטקאם במועמדים להסרת משקפיים בלייזר
הערכת הקרנית לפני הסרת משקפיים בלייזר בעזרת טופוגרפיה ממוחשבת היא אחד השלבים העיקריים בבדיקת ההתאמה לפני הניתוח. קיימים מספר רב של מדדים טופוגרפיים המבדילים קרנית חשודה (שיש בה גורמי סיכון להתפתחות אקטזיה לאחר הניתוח) מקרנית תקינה. ניתוח נכון של מדדים אלו ע"י הרופא המנתח ימנע ביצוע הניתוח בקרניות חשודות. המאמר מציג את השימוש במדדים השונים במכשירי הדמייה מתקדמים של טופוגרפיה של הקרנית, ומביא מספר דוגמאות מעשיות לניתוח הטופוגרפיה בקרניות תקינות ובקרניות חשודות.
לחץ כאן להורדת קובץ pdf של המאמר.
(פורסם בעיתון איגוד רופאי העיניים בישראל, גיליון מס' 8, ינואר 2021).
טבלה המציגה את התרופות המקומיות לעין יבשה
תסמונת העין היבשה מתאפיינת בדלקת כרונית בעצימות נמוכה של משטח העין. במהלך השנים פותחו תכשירים שונים הניתנים בטיפות כדי להפחית את מאפייני הדלקת בעין יבשה. אלו כוללים סטרואידים, תרופות אימונו-מודולטוריות (כגון ציקלוספורין A, טקרולימוס ולאחרונה – ליפיטגראסט), ותכשירים נוספים כגון סרום אוטולוגי וחומצות שומן לא רוויות. המאמר סוקר את התרופות המקומיות לעין יבשה הנמצאות כיום בשימוש, או בשלבי מחקר ופיתוח, את אופן פעולתן ואת יעילותן.
לחץ כאן להורדת קובץ pdf של המאמר.
(פורסם ב"הרפואה", גיליון פברואר 2019).
מאמר סקירה על דלקת אלרגית של העיניים
קיימות מספר מחלות אלרגיות של הלחמית. חלקן קלות וחולפות וחלקן קשות וכרוניות. הטיפול בדלקות האלרגיות מורכב משורה ארוכה של תכשירים במתן מקומי, שהנפוצים בשימוש הם האנטי-היסטמינים והסטרואידים. המאמר סוקר בקצרה את מחלות העיניים האלרגיות, ואת התרופות העיקריות בשימוש במחלות אלו, כולל תרופות חדישות שנמצאות במחקר ופיתוח.
(פורסם ב- Medicine עיניים, גיליון 12, אפריל 2012).
תמונה מהמאמר המדגימה כוויה כימית קשה של משטח העין.
המטרות בטיפול בכויות בעין בשלב החריף הן ניטרול מהיר של החומר הבסיסי או החומצי, מניעת תמס הקרנית, ועידוד של צמיחת תאי אפיתל על פני איזור הכויה. הטיפול בכויות של משטח העין בשלב האקוטי כולל שטיפה מהירה בכמות רבה של תמיסות שטיפה כגון saline או בופרים יעודיים, טיפול מקומי אגרסיבי בסטרואידים כדי לדכא את תהליכי הדלקת שעלולים לגרום לתמס הקרנית, והשתלת קרום השפיר. טיפול נכון ויעיל יכול למנוע את הסיבוכים הקשים בטווח הארוך. המאמר סוקר את יעדי הטיפול בכוויות כימיות ואת הדרכים המומלצות לטיפול המיידי בכוויה, ולטיפול בשבועות הראשונים לאחר הכוויה.
(פורסם ב- "כתב העת הישראלי לעדכונים בעיניים" – Eye Update, יוני 2010).
טופוגרפיה של הקרנית לאבחון של קרטוקונונס מוקדם
השכיחות של קרטוקונוס באוכלוסייה נאמדת ב 50- עד 230 ל 100,000- באוכלוסייה. כיום, קרטוקונוס הוא אחת ההתוויות המובילות להשתלת קרנית. הכנסת הטיפול בקרוס לינקינג לקרטוקונוס חייב יכולת לאבחון מוקדם. האבחון של קרטוקונוס בשלבים המוקדמים נעשה זה שנים רבות בעזרת טופוגרפיה ממוחשבת של הקרנית. הטופוגרפיה הממוחשבת מאפשרת מדידה מדויקת של שינויים עדינים המתרחשים על פני המשטח הקדמי של הקרנית. אבחון מוקדם של קרטוקונוס והפנייה לטיפול מוקדם בקרוס לינקינג עשוי לעצור את התפתחותו ולמנוע צורך בהשתלת קרנית.
(פורסם ב- "כתב העת הישראלי לעדכונים בעיניים" – Eye Update, נובמבר 2009).
חידושים בניתוחי שיחזור משטח העין
מחלות שונות בקרנית גורמות לחסר תאי אב לימבליים. במקרים אלו יש צורך בניתוחים לשחזור משטח העין, שמטרתם יצירת משטח אפיתל יציב ותקין לקרנית וללחמית. מאמר זה מציג את החידושים האחרונים בניתוחי שחזור משטח העין, ומתמקד במעבר שחל בשנים האחרונות מהשתלת רקמות (השתלות לימבוס אוטולוגי או אלוגני) להשתלת תאים (תאי אפיתל ממקורות שונים המתורבתים במעבדה על גבי מצעים ביולוגיים ומושתלים על משטח העין). האתגרים בתחום זה הם הבידוד והאיפיון של תאי האב האפיתליאליים ומציאת שיטות לתרבות שלהם בתנאי מעבדה, והשתלתם בעין הפגועה.
(פורסם ב- "כתב העת הישראלי לעדכונים בעיניים" – Eye update, יולי 2009).
תמונה מהמאמר על השתלת קרום השפיר
מאמר זה מציג את אחד המרכיבים הכירורגיים בשחזור משטח העין החיצוני – השימוש בקרום השפיר (ממברנה אמניוטית), שנכנס בשנים האחרונות למגוון התוויות במחלות של משטח העין. המאמר כולל סקירה של הפיזיולוגיה התקינה של משטח העין, מנגנוני הפעולה הבסיסיים של קרום השפיר, העקרונות הניתוחיים והשימושים הקליניים של השתלת קרום השפיר. השתלת קרום השפיר מועילה בשלבים הראשוניים של כוויות כימיות, וחיונית בשחזור הפורניקס בסימבלפרון, בכיסוי משטח העין כשיש חוסר נרחב בלחמית, בטיפול בכיבים כרוניים של הקרנית, ובמגוון רחב של מחלות משטח העין.
(פורסם ב- "כתב העת הישראלי לעדכונים בעיניים" – Eye update, מרץ 2003).
תמונה מן המאמר המציגה את ההשפעה של מדדים שונים כגון קמירות הקרנית, עובי הקרנית, משך המעקב וחדות הראייה הקדם טיפוליים על השינוי בקמירות הקרנית בעקבות הטיפול.
קרוס לינקינג (קשרי צילוב) של הקרנית הוא הליך המבוצע כדי לייצב את הקרנית במטופלים עם קרטוקונוס, ולעצור את ההתקמרות המתקדמת שלה. טיפול זה מבוצע במחלקתנו מאז 2007, ומאז עברו את הטיפול בהצלחה למעלה מאלף מטופלים. מאמר זה בדק את מדדים קדם-טיפוליים במטופלים עם קרטוקונוס המנבאים את הצלחת הטיפול, הנמדדת בשמירה על קמירות הקרנית וביציבות חדות הראייה. המאמר בדק את הנתונים בלמעלה מ-500 מטופלים שעברו את ההליך בשנים 2007-2017 בשירות הקרנית במערך העיניים בהדסה עין כרם. זאת היא הסדרה הגדולה ביותר בספרות הרפואית של מטופלים העוברים קרוס לינקינג במרכז רפואי אחד בישראל.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון
(פורסם ב- PLOS ONE ב-3 בפברואר 2022).
תמונה מהמאמר המציגה ילד עם דלקת אביבית קשה שפיתח כיב אופייני הנקרא shield ulcer בחלק העליון של הקרנית, ובהמשך פיתח קרטוקונוס כפי שמדגים מיפוי הקרנית.
קרטוקונוס הוא סיבוך נפוץ של דלקת עיניים אביבית בילדים. השפשוף המתמיד של העיניים גורם להתפתחות קרטוקונוס בילדים או להחמרתו. קרטוקונוס בילדים עם דלקת אביבית קשה יותר ומתפתח מהר יותר מאשר בילדים ללא דלקת זאת. מאמר סקירה שמתפרסם בחוברת אוקטובר 2021 של כתב העת Current opinion in allergy and clinical immunology מציג את יחסי הגומלין בין שתי המחלות, ואת הצורך בשלילת קרטוקונוס בכל ילד עם דלקת עיניים אביבית. אבחון מוקדם וטיפול מהיר בקשרי צילוב של הקרנית עשוי לעצור את התפתחות הקרטוקונוס.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון
לחצו כאן להורדת קובץ pdf של המאמר
(פורסם ב- Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology, באוקטובר 2021).
תרשים מהמאמר המציג את הפרופיל הסרולוגי של נוגדנים SSA ו SSB בחולי סיוגרן.
תסמונת סיוגרן היא מחלה אוטואימונית סיסטמית, בניגוד לתסמונת העין היבשה שהיא מחלה מקומית של בלוטות הדמעות ומשטח העין. מחקר זה השווה מדדים סרולוגיים והמטולוגיים שונים במדגם של 91 חולי תסמונת סיוגרן בהשוואה למדגם של 120 משתתפים עם תסמונת העין היבשה, ובהשוואה לקבוצת בקורת שמנתה 211 אנשים. הממצאים מצביעים על רמה נמוכה של לימפוציטים, המוגלובין ו-C3 בסרום של חולי סיוגרן, ורמות גבוהות של ANA, RF, ונוגדני SSA ו- SSB בתסמונת סיוגרן יחסית לעין יבשה ולביקורת. המאמר מציג את הפרופיל ההמוטולוגי והסרולוגי בתסמונת סיוגרן בהשוואה לעין יבשה.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון
לחצו כאן להורדת קובץ pdf של המאמר
(פורסם ב- PLOS ONE ב- 31 בדצמבר 2020).
תמונה מן המאמר המציגה את מנגנון ההפעלה של תאי הדלקת בעור בתגובה לתכשיר התרופתי.
דלקת אלרגית בעור העפעפיים וסביב העפעפיים הוא מצב שכיח הנגרם בגלל שורה ארוכה של תרופות הניתנות כטיפות עיניים, כולל תרופות לגלאוקומה, אנטיביוטיקה, מרחיבי אישון, וחומרים משמרים הנמצאים בתכשירים הנ"ל. במאמר סקירה שמתפרסם בחוברת אוקטובר 2020 של כתב העת Current opinion in allergy and clinical immunology אנו מציגים את המנגנון הגורם לתופעה זאת, ואת האבחנה של מצב זה, המתחיל במודעות לקיומו והפסקת התכשיר הגורם לאלרגיה. המאמר סוקר שורה ארוכה של תרופות הניתנות כטיפות לעיניים הגורמות לדלקת אלרגית בעפעפיים.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון
לחצו כאן להורדת קובץ pdf של המאמר
(פורסם ב- Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology, באוקטובר 2020).
תמונה מן המאמר המדגימה את אתר פעילות טקרולימוס בתאי לימפוציטים T.
טקרולימוס היא תרופה נוגדת דלקת העובדת על דיכוי יצירת ציטוקינים דלקתיים בלימפוציטים מסוג T. תרופה זו הפכה בשנים האחרונות לאחת התרופות היעילות ביותר לדלקות עיניים אלרגיות במתן מקומי לעיניים (טיפות או משחה). במאמר סקירה זה שמתפרסם בחוברת אוקטובר 2019 של כתב העת Current opinion in allergy and clinical immunology אנו מציגים את מנגנון הפעולה של טקרולימוס, ואת המחקרים הקליניים של השנים האחרונות על יעילותו בטיפול במחלות עיניים אלרגיות.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון
לחצו כאן להורדת קובץ pdf של המאמר
(פורסם ב- Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology, באוקטובר 2019).
תרשים מן המאמר המציג את חומרת היובש בעיניים על פי שאלון OSDI בסיוגרן, עין יבשה ובריאים.
מחקר אפידמיולוגי שפורסם בינואר 2019 ב Journal of Immunology Research בדק את הרצף שבין תסמונת העין היבשה, תסמונת סיוגרן ולימפומה של תאי B מבחינת גורמי סיכון רפואיים וסביבתיים משותפים. במחקר נבדקו 702 משתתפים (91 סיוגרן, 120 עין יבשה, 280 לימפומה, 211 בריאים). נמצא שהיתה שכיחות גבוה יותר לנשים בתסמונת סיוגרן, יובש העין היה מבהק יותר בתסמונת סיוגרן, צריכת אלכוהול נמצאה בשכיחות הפוכה בעין יבשה, סיוגרן ולימפומה יחסית לבריאים, ואשפוז בעבר שהיה קשור לזיהומים היה קשור יותר לכל 3 המצבים יחסית לבריאים. בחולי לימפומה היתה שכחיות גבוהה יותר של ממאירות בקרובים מדרגה ראשונה יחסית לשאר המצבים. בחולי סיוגרן היתה שכיחות גבוהה יותר של מחלה אוטואימונית בקרובים מדרגה ראשונה יחסית לשאר המצבים. גורמי הסיכון המשותפים לשלושת המצבים מצביעים על אתיולוגיה אפשרית משותפת למחלות אלו.
לחץ כאן לקישור למאמר באתר העיתון
לחץ כאן להורדת קובץ pdf של המאמר
(פורסם ב- Journal of Immunology Research בינואר 2019).
תרשים מהמאמר המדגים את השפעת המספר לפני הניתוח על הבטיחות והיעילות של התוצאות.
מאמר שפורסם ב- 14 בדצמבר 2018 בעיתון PLOS one מציג עיבוד סטטיסטי של תוצאות של קרוב ל-9000 ניתוחים (מתוך למעלה מ- 22,000 ניתוחים) להסרת משקפיים בלייזר שהתבצעו ב"הדסה אופטימל" במהלך השנים 2002-2015. במאמר זה בדקנו את הגורמים הקדם-ניתוחיים המשפיעים על תוצאות הניתוח ע"י בדיקת מדדי בטיחות ויעילות, תוך שימוש בשיטות סטטיסטיות של ניתוח רב-משתנים.
המאמר מצא שככל שגיל המנותחים היה נמוך יותר והמספר במשקפיים נמוך – כך הסיכויים להצלחה היו גבוהים יותר. כ"כ לא נמצאו הבדלים בבטיחות וביעילות של הניתוחים בין מנותחים שעברו את הניתוח בשיטת ה- PRK ומנותחים שעברו את הניתוח בשיטת LASIK. ממצא חשוב נוסף היה שלאורך השנים הבטיחות של הניתוחים עלתה באופן משמעותי. גם עובי הקרנית לא נמצא כמשפיע על הצלחת הניתוח.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון
לחצו כאן להורדת קובץ PDF של המאמר
(פורסם ב- PLOS One, בדצמבר 2018).
טבלה מהמאמר המציגה את התרופות השונות לדלקת אלרגית של הלחמית.
הטיפול הראשוני בדלקת אלרגית קלה ובינונית של הלחמית ניתן ע"י תרופות הניתנות מקומית (כלומר בטיפות עיניים). תרופות אלו כוללות אנטי-היסטמינים, מייצבי תאי mast, ותרופות משולבות עם פעילות כפולה, המכילות תכונות של אנטי-היסטמינים ומייצבי תאי mast ביחד באותה התרופה.
מאמר זה סוקר את החידושים של השנים האחרונות בתרופות מסוג זה.
לחץ כאן להורדת קובץ PDF של המאמר
(פורסם ב- Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology, באוקטובר 2018).
תמונה מן המאמר המדגימה את השינוי בשכיחות חיידקים מזיהומי קרנית לאורך השנים.
זיהום חיידקי של הקרנית הוא אחת המחלות המסוכנות בעין. הטיפול מתחיל בניסיון לזהות את החיידק ע"י לקיחת דוגמאות מהקרנית וביצוע תרבית (בדיקה מעבדתית בה מנסים לזהות את החיידק והאנטיביוטיקה לה הוא רגיש). המחקר סיכם תוצאות של תרביות קרנית שנלקחו מחולים שאושפזו במחלקת עיניים בהדסה בין השנים 2002-2014. שיעור זיהוי החיידקים בבדיקות עמד על 48%, בדומה למדווח בעולם. החיידקים השכיחים ביותר היו סטאפילוקוקים, וחלקם גילו עמידות גוברת לאנטיביוטיקה. התרופה היחידה שעדיין לא נצפתה כנגדה עמידות היא ונקומיצין.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון PLOS One
לחצו כאן להורדת קובץ PDF של המאמר
(פורסם ב- PLOS One, בנובמבר 2016).
תמונה מהמאמר המדגימה פפילות בלחמית הטרסלית העליונה כביטוי לאלרגיה מעדשות מגע.
שימוש ממושך בעדשות מגע גורם בד"כ לתופעות של דלקת אלרגית בעיניים. אלרגיה לעדשות מגע מתבטאת בגרד, אודם ואי נוחות בעיניים בזמן השימוש בעדשות, ומחייב לשנות את סוג העדשות, להפחית את משך השימוש בהן, ולעיתים אף הפסיק לחלוטין את הרכבת עדשות המגע. מאמר סקירה זה מתאר את התופעות האלרגיות השונות הכרוכות בשימוש בעדשות מגע, ובעיקר את הגבשושיות (פפילות) המופיעות בחלק הפנימי של העפעף, בלחמית הטרסלית העליונה. המאמר סוקר את דרכי הטיפול בדלקת ארלגית בעיניים הנגרמת מעדשות מגע.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology
לחצו כאן להורדת קובץ PDF של המאמר
(פורסם ב- Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology, באוקטובר 2016 ).
תמונה מהמאמר המדגימה קרטוקונוס כסיבוך של דלקת אביבית.
דלקת אביבית (או VKC) היא מחלה אלרגית כרונית של הקרנית והלחמית הפוגעת בילדים. המחלה מתבטאת בגרד, דמעת, אודם ורגישות לאור. ללא טיפול מתאים עלולים להתפתח סיבוכים הפוגעים בקרנית כגון כיבים ומשקעים, זיהומים, קרטוקונוס, הצטלקות וכשל לימבלי. מאמר סקירה זה מתאר את הסיבוכים השונים, וכיצד ניתן למנוע אותם, ולטפל בהם לאחר שהתפתחו.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון
לחצו כאן להורדת קובץ pdf של המאמר
(פורסם ב- Current Opinion in Allergy and Clinical Immunology, באוקטובר 2015).
תמונה מהמאמר המדגימה טיפול במשחת טקרולימוס בדלקת אביבית בילד.
מחלות עיניים אלרגיות שונות גורמות לתחלואה משמעותית באוכלוסיה. הטיפול המקומי בהן בסטרואידים יעיל, אך מוגבל בשל תופעות לואי. מאמר סקירה זה מציג את הניסיון בטיפול במחלות עיניים אלרגיות בתכשירים מקומיים המכילים ציקלוספורין A וטקרולימוס. טקרולימוס הוא תרופה נוגדת דלקת יעילה ביותר שנכנסה לשימוש בשנים האחרונות כטיפול בדלקות עיניים אלרגיות, ועשוייה לשמש כטיפול חליפי לסטרואידים.
לחצו כאן לקישור למאמר באתר העיתון
לחצו כאן להורדת קובץ pdf של המאמר
(פורסם ב- Current Opinion in Allergy and Clinical Immunology, באוקטובר 2014).
תמונה מהמאמר המראה עקומת מינון תגובה של גורמי דלקת המופרשים מתאי אפיתל שטופלו עם רזולבין D1.
Resolvin-D1 הוא תוצר של חומצות שומן רב-לא-רוויות. במחקר זה נבדקה השפעתו נוגדת הדלקת על תאי אפיתל הקרנית. Resolvin-D1 גרם לירידה משמעותית בביטוי ובהפרשה של גורמי דלקת בתאי אפיתל. השפעה זו היתה דומה לזו של הקורטיקוסטרואיד דקסמטזון. לפיכך ניתן יהיה להשתמש בו כתרופה נוגדת דלקת יעילה במחלות דלקתיות שונות של משטח העין.
(פורסם ב- Journal of Inflammation, ב- 2014).
תסמונת הארוזיות החוזרות – פרק בספר
בתסמונת הארוזיות החוזרות מופיעים כאבים עזים בעין במהלך השינה או ביקיצה בבוקר, כתוצאה מפציעות חוזרות של תאי האפיתל המצפים את הקרנית. המצב נגרם כתוצאה מפציעה של הקרנית, או כתוצאה מבעיות בתאחיזה התקינה של תאי האפיתל לקרנית. הטיפול בתסמונת זו כולל התקנת עדשת מגע טיפולית לזמן ממושך, ולעיתים טיפול בלייזר.
(פורסם כפרק בספר Ocular Surface Disease (בהוצאת Saunders, עורכים: Holland, Mannis, Lee, שיצא לאור ב- 2013).
תמונה מהמאמר על השפעת תמיסות לחיטוי עדשות מגע על תאי אפיתל של הקרנית.
תמיסות רב תכליתיות משמשות לחיטוי עדשות מגע. לאחר הרכבת העדשות תיתכן חשיפה של הקרנית לתמיסות אלו.
מאמר זה בדק את ההשפעה של 8 תמיסות רב תכליתיות (Multi-purpose solutions) על תאי האפיתל של הקרנית, והדגים נזקים שונים לתאי האפיתל, ושחרור מוגבר של גורמי דלקת (ציטוקינים) מתאי האפיתל בתגובה לתמיסות אלו.
(פורסם ב- European Journal of Inflammation, ינואר-אפריל 2013).
תמונה מהמאמר על ההשפעה נוגדת הדלקת של חומצה אלפא-לינולאית על תאי אפיתל של הקרנית.
הטיפול העיקרי בתהליכי דלקת בעיניים כולל סטרואידים, שעלולים לגרום לתופעות לוואי (קטרקט, גלאוקומה) בשימוש ממושך. מחקר זה מציג את ההשפעה נוגדת הדלקת של חומצות שומן רב-לא-רוויות מקבוצת האומגה 3 בתאי אפיתל של הקרנית. חומצות שומן אלו הצליחו לדכא באופן משמעותי מספר רב של גורמי דלקת, ובעוצמה הזהה לזו של סטרואידים.
(פורסם ב- IOVS, יולי 2012).
תמונה מהמאמר על מיטומיצין C כסיבה לחוסר לימבאלי.
מיטומיצין C משמש כטיפול כימותרפי מקומי הניתן בטיפות לגידולים שונים של הלחמית. מאמר זה מציג סדרה של חולים שטופלו במיטומיצין C לגידולים פיגמנטיים של הלחמית, ופתחו כתוצאה מן הטיפול פגיעה בצמיחת תאי האפיתל של הקרנית. פגיעה זו היא תוצאה של נזק לתאי האב שמקורם בגובלת (לימבוס) של הקרנית.
(פורסם ב- Ophthalmology, מרץ 2010).
תמונה מהמאמר על ההשפעה נוגדת צלקת של מיקופנולאט על תאי משטח העין.
פיברובלסטים של פטיריגיום הם תאים בעלי יכולת דלקתית ויכות ליצירת צלקת. מחקר זה הראה שמיקופנולאט מופטיל (MMF), חומר שיכול לדכא פרוליפרציה של תאי דלקת, יכול גם לדכא פרוליפרציה של פיברובלסטים. דיכוי זה נמצא כשווה ערך לזה של מיטומיצין ושל דקסמתזון. לחומר זה יכול להימצא בעתיד שימוש בטיפול בפטיריגיום.
(פורסם ב- BJO, דצמבר 2010).
תאי אפיתל הלחמית לאחר ניתוח פטריגיום
מיטומיצין C משמש בניתוחי פטיריגיום למניעת הישנותו. במעקב ארוך טוח אחרי מנותחים בהם בוצעה הסרת הפטיריגיום עם מיטומיצין C, נמצאה ירידה משמעותית במספר תאי הגביע בלחמית, אך לא היתה השפעה על מספר תאי האפיתל בלחמית, וכן לא היתה השפעה של עובי הסקלרה באיזור הניתוח.
(פורסם ב- Ophthalmology, אוגוסט 2004).
תמונה מהמאמר המדגימה הסרה ניתוחית של משקעים בקרנית בדלקת אביבית.
דלקת אביבית היא דלקת אלרגית כרונית קשה של הקרנית והלחמית בילדים. אחד הסיבוכים בדלקת זו היא הופעת כיבים כרוניים בקרנית שבהם מצטברים משקעים הנוצרים מחומרים דלקתיים. מאמר זה מתאר את השיטה הניתוחית להסרת המשקעים, ומציג ממצאים הקשורים בהרכב המשקעים האלו.
(פורסם ב- Cornea, אוגוסט 2004).
תיקון סימבלפרון בזרת השתלת קרום השפיר.
במחלות דלקתיות כרוניות של משטח העין עלולות להיוצר הדבקויות של הלחמית בין העפעף ובין העין. מצב זה גורם להיצרות או העלמות הפורניקס (השקע בין העפעף וגלגל העין) ונקרא סימבלפרון. בעזרת ניתוח שחזור הכולל השתלת קרום המופק מן השליה (קרום השפיר) ניתן לתקן את הסימבלפרון.
(פורסם ב- Ophthalmology, ינואר 2003).
תמונה מהמאמר המדגימה השתלת קרום השפיר בכיב של הקרנית.
כיבים עמוקים או התנקבויות קטנות בקרנית (על רקע מחלות ראומטיות, הרפס, כיבים נוירוטרופיים)מציבות אתגר טיפולי ניכר. במקרים כאלו השתלת קרנית אינה תמיד רצויה. השתלת מספר שכבות של קרום השפיר בתוך כיב בקרנית או באיזור של התנקבות עשוייה להביא לריפוי הכיב או ההתנקבות, ולדחות את הצורך בהשתלת קרנית.
(פורסם ב- Ophthalmology, אפריל 2002).
תמונה מהמאמר המדגימה את עקרון ניתוח משולב של שתל לחמית ומיטומיצין C בניתוחי פטריגיום.
קיימות שיטות שונות בניתוחי פטיריגיום. השיטות הנפוצות כיום כוללות שימוש במיטומיצין C ושימוש בשתל לחמית חופשי. מאמר זה מתאר שיטה משולבת של שימוש במינון נמוך שך מיטומיצין C ולזמן קצר יותר, יחד עם שתל לחמית חופשי. השיטה המשולבת נמצאה בטוחה ויעילה, ובאף אחד מן המנותחים לא נצפתה חזרה של הפטיריגיום.
(פורסם ב- American Journal of Ophthalmology, יוני 2006).
תמונה מהמאמר של צביעה אימונו-היסטוכימית המדגימה ביטוי מוגבר של גורמי דלקת בתאי האפיתל של קרנית עם בצקת כרונית.
בצקת כרונית של הקרנית היא סיבוך הנגרם לעיתים לאחר ניתוח תוך עיני. במצב זה נגרמים שינויים כרוניים בכל שכבות הקרנית המתבטאים במצב של דלקת מתמשכת. מאמר זה מתאר מחקר בסיסי בו נבדק הביטוי של גורמי דלקת שונים כגון ציטוקינים ואנזימים. רמות גבוהות של מספר גורמים כאלו נמצאו בתאי האפיתל של הקרנית, ונמצאה קורלציה בביטוי של גורמי הדלקת השונים, בינם לבין עצמם.
(פורסם ב- Investigative Ophthalmology & Visual Sciences, יוני 2005)
עברתי השתלת קרנית בעין ימין לפני 22 שנה בהדסה.
כיום יש לי גלוקומה (20) בעין ימין פטיריגיום וראיה כמעט אפסית.
א. האם אפשרי לבצע ניתוח שיש גלוקומה.
ב. האם ממולץ לבצע ניתוח פטיריגיום (הדבקה או תפירה)
ג. בעין שמאל עקב גלוקומה קשה וניתוח גלוקומה נפגע עצב הראיה וראיתי 0.
מה המלצותך.
בתודה מראש דני
בשנת 2004 נותחתי בבית חולים לניאדו בעין שמאל תוך שימוש במיטומיצין שגרם לחור בעין. תוך פחות מחודש עברתי ניתוח חוזר בהדסה לתיקון הנזק. הפטריגיום חזר ואני עומדת בפני ניתוח חוזר. אני מבקשת מידע על ניתוח בשיטת ההדבקה והאם אתה ד"ר סלומון בעל נסיון בשיטת ההדבקה. אם כן אבקש לדעת כמה ניתוחים כאלו ערכת והאם השיטה זוכה להצלחה. מה יתרונותיה ומה חסרונותיה. אני שוקלת לעבור ניתוח אצלך. תודה וחג שמח
מה הסטטיסטיקה בארץ ובעולם לגבי אחוז המנותחים עם מיטומיצין שלא חזר הפטיריגיום? היש מקרי נזק לחלקים בריאים בעין? מה האחוז? כמה שנים עקבו אחרי המנותחים? מה גודל המדגם? באילו גילאים? מה אחוז החזרה של הפטיריגיום ללא מיטומיצין? מה הסיכוי לחזרת הפטיריגיום שהוסר לאדם מבוגר(78 ש')?
שלום,
אני בת 39 וסובלת מפטיריגיום במשך מס שנים. קודם בעין אחת ואח"כ גם בשניה. דעות הרופאים שביקרתי אצלם היו חלוקות בעד ונגד ניתוח. הדבר מפריע לי מאוד מאוד מבחינה אסתטית מעבר לכך שזה כואב/שורף/מגרד ואדום במיוחד כל הזמן (אנשים מעירים לי בלי סוף) מה השיטה הטובה והחדשנית ביותר המומלצת לטיפול (קראתי מאמרים אך מה בפועל?) והיכן ניתן לבצע את הטיפול?
לפני יותר מ10 שנים היה לי הרפס בקרנית ונשארתי עם צלקת. בזמן ההריונות הצלקת גדלה (בתחושה שאשר האופטומטריסט)
הייתי בעין כרם אצל ד"ר דוד לנדאו שהמליץ על בוריס שעובד אצלכם. בצעתי טופוגרפיה של הקרנית אצלכם והוא אמר שהוא לא יכול להתאים עדשות. מה ניתן לעשות?
השאירו פרטים ונחזור אליכם
