מהן הצורות של הרפס בעין?

נגיף ההרפס, הידוע בעיקר בזכות יכולתו לגרום להרפס שפתיים, טומן בחובו גם סיכונים בריאותיים משמעותיים העשויים להשפיע על מערכת הראייה שלנו. ההשפעות הללו עשויות להתבטא במגוון מחלות פוגעות בלחמית, בקרנית ובחלקים פנימיים של העין. במאמר זה נסקור את ההשפעות השונות של נגיף ההרפס על העין, נציג את דרכי האבחון והטיפול, ונציע פתרונות מקצועיים על ידי פרופסור אבי סולומון.

דלקת באפיתל הקרנית

תאי האפיתל הם שכבת תאי הציפוי החיצונית של הקרנית. נגיף ההרפס עלול להגיע לתאים אלו ולהתרבות בהם. תאים אלו עלולים למות ולנשור, וכתוצאה יתפתח איזור שבו התאים חסרים. תהליך זה נקרא כיב של הקרנית. לכיב הנגרם כתוצאה מהרפס יש צורה מאוד אופיינית – הוא נראה בצורה של קווים המסתעפים ויוצרים שלוחות, בדומה לענפים של עץ. צורה זו מזכירה צורה של תאי עצב הנקראים דנדריטים. לכן כיב זה נקרא כיב דנדריטי או בקיצור דנדריט . הכיב הדנדריטי עלול להתפשט ולהתרחב ולהפוך לכיב נרחב, שצורתו מזכירה מפה גיאוגרפית. כיב כזה נקרא כיב גיאוגרפי.

שלבי האיבחון ודרכי הטיפול

כדי לאבחן את הכיב ניתן להשתמש בחומר צבע הנקרא פלואורסצאין. רופא העיניים מזליף טיפה של פלואורסצאין לקרנית. איזור הכיב, בו חסרים תאי האפיתל נצבע בצבע צהוב ירקרק. צבע זה בולט יותר כאשר מאירים אותו באור כחול. באופן זה ניתן להדגים כיבים דנדריטיים וכיבים גיאוגרפיים הנגרמים מהרפס.
עם טיפול מתאים הכיב בקרנית הנגרם מהרפס עשוי להיעלם לחלוטין ללא צלקות או פגיעה בקרנית. ללא טיפול מתאים הכיב עלול להתפתח ולפגוע בחלקים הפנימיים של הקרנית. כ"כ עלול להגרם זיהום משני מחיידקים בכיב הנגרם מהרפס.

האם הרפס בעיניים מדבק?

נגיף ההרפס הינו נגיף מדבק, כולל כאשר מדובר בהרפס בעיניים. נגיף זה נישא על ידי מגע ישיר עם הנוזלים או הפצעים של אדם נושא הנגיף. זה יכול לכלול מגע עם פצעים על השפתיים (הרפס שפתיים) או מגע ישיר עם העיניים של אדם נגוע.

כדי למנוע הידבקות, חשוב:

להימנע ממגע ישיר עם פצעים או נוזלים של אדם נגוע.
לשטוף ידיים לעיתים תכופות, במיוחד לאחר מגע בעיניים או באזורים סביבן.
להשתמש במגבות האישיות ולא לשתף פריטים אישיים כגון מברשות שיניים, מסיכות לעיניים, או מוצרי טיפוח.

אם יש חשש להידבקות או אם יש סימפטומים בעיניים, מומלץ לפנות מייד לקבלת טיפול מקצועי.

דלקת בגוף (סטרומה) של הקרנית

זהו תהליך בו מעורבת רקמת הסטרומה של הקרנית (גוף הקרנית המורכב מסיבי קולאגן). תהליך זה מתרחש על רקע חדירת הזיהום לעומק הקרנית. דלקת של גוף הקרנית היא למעשה תגובה מאוחרת של המערכת החיסונית כנגד הוירוס. במקרים אלו הוירוס כבר אינו קיים יותר בקרנית, אך השאיר "עקבות" בצורת חלבונים ויראליים האופיניים לו (אנטיגנים). המערכת החיסונית מזהה את החלבונים הללו כגופים זרים, ויוצרת תגובה דלקתית כנגדם. התגובה הדלקתית מתבטאת בהופעת בצקת ממוקמת באיזור מסויים של הקרנית . לבצקת יש צורה של עיגול או דיסק. בצקת זו עלולה לגרום לעכירות בקרנית ולירידה משמעותית בראייה. תהליך הבצקת יכול להיות ממושך, וללא טיפול עלול להתמשך שבועות ואף חודשים. טיפול מתאים עשוי לקצר את משך התהליך הבצקתי. התהליך הדלקתי עלול להסתיים ביצירת צלקת וכלי דם בקרנית, הפוגעים בשקיפותה, והגורמים לירידה קבועה בחדות הראייה.

דלקת נמקית של גוף הקרנית

זהו סיבוך נדיר למדי של הרפס בקרנית. במצב זה נגרם כיב מתקדם של הקרנית, המערב הן את תאי האפיתל והן את גוף הקרנית. המצב עלול להתקדם במהירות ולגרום להתמוססות של הקרנית, וללא טיפול אף להתנקבות הקרנית . לאחר טיפול עלול התהליך להסתיים בצלקת נרחבת ועמוקה בקרנית, עם אובדן משמעותי של הראיה.

דלקת של הלשכה הקדמית

(אוביאיטיס קדמית) – זהו מצב יחסית נדיר שבו יש דלקת פנימית, המערבת את הרקמות של המקטע הקדמי, כולל הקשתית (האיריס), נוזל הלשכה הקדמית, והתאים הפנימיים של הקרנית (הנקראים תאי אנדותל). דלקת זו מתבטאת בתחושת סינוור לאור, ראיה מטושטשת, ולעיתים אודם בעין וכאב עמום. במרבית המקרים התהליך הדלקתי ניתן לטיפול. ללא טיפול עלולים להתפתח סיבוכים האופייניים לדלקות פנימיות של העין (הדבקויות בין האישון והעדשה, הדבקויות באיזור הניקוז של נוזל הלשכה הקדמית והתפתחות לחץ תוך עיני גבוה, פגיעה בתאי האנדותל של הקרנית).

סיכום בנושא מהן הצורות השונות של התפרצות נגיף הרפס בעין

נגיף ההרפס יכול לגרום למחלה הפוגעת בלחמית, בקרנית ובלשכה הקדמית. בקרנית הנגיף יכול לגרום למחלה באפיתל הקרנית, או למעורבות של גוף הקרנית (הסטרומה – המרכיבה את מרבית הקרנית, ראה הסבר על מבנה הקרנית). נגיף ההרפס מהווה איום ממשי על בריאות העין, וחשוב לטפל בו בהקדם האפשרי. אם אתם חווים סימפטומים של דלקת בעין או חשש לבעיות ראייה, אנו ממליצים לפנות לטיפול מקצועי. פרופסור אבי סולומון הינו רופא עיניים ומומחה למחלות וניתוחי קרנית המציע פתרונות מתקדמים ואישיים לכל בעיית עיניים. אל תחכו – בריאות העין שלכם היא בראש ובראשונה!

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא

שם (חובה, אפשר בדוי)

אימייל (חובה, לא יוצג באתר)

נושא השאלה (חובה)

השאלה (חובה)

קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

הרפס בעין 09/10/2020

שלום רב,
לאבא שלי יש הרפס בעין שמאל כבר חודשיים פלוס הוא טופל בהתחלה עם כדורים משחה וטיפות ועכשיו רק עם טיפות, העין שלו עדין קצת סגורה וקשה לו להיסתכל במיוחד כשיש אור ויש לו כמו צלקת במצח
שאלתי היא מתי יעבור לו ההרפס לגמרי? האם יחזור לראות רגיל ותיפתח לו העין? ומה עם הצלקת במצח תעבור? תודה רבה

חן

שלום חן,

ככל הנראה אביך סבל מהרפס זוסטר אופתלמי (Ophthalmic Herpes Zoster). זהו נגיף בו כולנו נדבקים בילדותנו, נגיף הנקרא Varicella Zoster Virus. בילדותנו הוא גורם לאבעבועות רוח. לאחר החלמה מהמחלה הוירוס מתמקם בגנליון (מרכז עצבי) של העצב הטריגמינלי (הנותן עצבוב תחושתי לפנים ולעיניים). עם הגיל יש ירדה הדרגתית בנוגדנים לנגיף (מסיבה זו מומלץ למבוגרים קבל חיסון להרפס זוסטר), ויום אחד הוא מתעורר מתרדמתו ונודד לאורך סיבי העצב, ומגיע לפנים ולעין, בד"כ רק בצד אחד. הוא גורם לפריחה אופיניים במצח, בקרקפת, בעפעפף העליון ובחלק האף של אותו צד, ולעיתים גם דלקת של הקרנית בעין של אותו צד. לעיתים נגרמת גם דלקת תוך עינית הנקראת Uveitis. הפריחה חולפת ובהמשך נותרים גלדים ההופכים לצלקות.

הטיפול כולל מתן אצילקוויר במינון גבוה דרך הפה, משחת אצילקוייר אם יש נגעים שטחיים בקרנית, ואם יש דלקת תוך עינית גם סטרואידים בטיפות.

בד"כ המחלה חולפת תוך כשבועיים. אולם בהמשך עלולות להתפתח צלקות בקרנית הגורמות לסינוור וירידה בראייה. בנוסף תיתכן כניסה למצב של חזרות של התפרצות הנגיף בהמשך, מלוות בדלקת תוך עינית כרונית. על אלו מחייבים מעקב תכוף אצל רופא עיניים מומחה לקרנית ומומחה ל Uveitis. במקרים אלו יתכן שיש צורך בהמשך הטיפול הסיסטמי והמקומי לתקופה ממושכת של מספר חודשים.

לפיכך מומלץ להיות במעקב רופא עיניים מומחה לקרנית, ובמקביל במעקב רופא עור.

בברכה,