הרפס של הקרנית

הרפס של הקרנית נגרם ע"י נגיף ההרפס סימפלקס. הנגיף יכול להדביק בהתקפים חוזרים ונשנים חלקים שונים של משטח העין, כולל הקרנית והלחמית, ולגרום דלקת והצטלקות של הקרנית. בניגוד למצבים אחרים בהם וירוס או חיידק מדביק באופן ישיר את הקרנית, כאן אופן ההדבקה שונה. וירוס ההרפס נמצא במרבית האנשים במצב רדום בגנגליון (מרכז עצבי) של העצב החמישי, שסיביו מגיעים אל העין, ומעניקים את התחושה למשטח העין (תמונה 1). התעוררות הנגיף מסיבות שונות גורמת במקרים רבים לפריחה שלפוחיתית באיזור השפתיים.

אולם במקרים מסוימים, אותו נגיף עלול להגיע אל העין ולגרום לתהליך דלקתי-זיהומי קשה בקרנית. תהליך זה עלול לערב חלקים שונים של המקטע הקדמי של העין, בעיקר את הקרנית והלחמית, ולגרום למספר מצבים ומחלות. טווח המצבים הללו הוא רחב, ויכול להתחיל מדלקת קלה שניתנת לטיפול וריפוי מלאים, ועד למצבים המסכנים את הראיה. מחלת ההרפס בקרנית עלולה להיות מחלה כרונית, הגורמת לצלקות בקרנית ולירידה משמעותית בראייה. צלקות בקרנית הנגרמות מהרפס הן אחת הסיבות להשתלות קרנית במבוגרים (תמונה 2).

מעוניינים לבצע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר אך אתם לא יודעים האם אתם מתאימים? לבדיקת התאמה חינם השאירו פרטים אצלנו באתר ואחד מניציגנו יחזור אליכם.

הרפס של הקרנית - מידע נוסף

מהן הצורות של הרפס בעין?

נגיף ההרפס יכול לפגוע בלחמית, בקרנית ובלשכה הקדמית. בקרנית הנגיף יכול לגרום למחלה באפיתל הקרנית המתבטאת בכיב בצורת "דנדריט", או למעורבות של גוף הקרנית (הסטרומה – המרכיבה את מרבית הקרנית) בצורת בצקת ממוקמת. כמו כן יכולה להתפתח דלקת בלשכה הקדמית.

מהם סימני המחלה?

דלקת של הרפס בקרנית עלולה לגרום לגירוי בעין, תחושת גוף זר, לעיתים כאב חזק, אודם, דמעת, ואי נוחות או ראיה מעורפלת. אבחנת המחלה נעשית ע"י רופא עיניים, בעזרת בדיקת העין במנורת סדק. ברב המקרים ניתן לעשות את האבחנה על פי צורת הכיב, הופעת הבצקת בקרנית, או בצלקת עם כלי הדם בשלבים המאוחרים יותר.

כיצד נגרם הרפס של הקרנית?

מרבית האנשים באוכלוסיה נושאים את נגיף ההרפס במצב רדום בגנגליון של העצב החמישי במהלך כל חייהם. בד"כ הנגיף נשאר במצב זה ולא גורם למחלה. אולם לעיתים הנגיף עלול להתעורר, להתרבות, לנדוד לאורך סיבי העצב המגיעים אל העין, ולגרום לדלקת קשה בקרנית.

מהו הטיפול בהרפס של הקרנית?

התרופה היעילה ביותר כיום כנגד נגיף ההרפס היא אציקלוויר (acyclovir) או בשמה המסחרי – זוביראקס. תרופה זו קיימת בצורת משחה לטיפול מקומי בעין, בצורת קרם לטיפול מקומי בעור, ובצורת כדורים לטיפול סיסטמי. התרופה נחשבת ליעילה ביותר כנגד נגיף ההרפס.

יש לכם שאלה? כתבו לנו ותקבלו תשובה אישית בדוא"ל מהרופא

שם (חובה, אפשר בדוי)

אימייל (חובה, לא יוצג באתר)

נושא השאלה (חובה)

השאלה (חובה)

קראתי והסכמתי לתנאי השימוש

שאלות גולשים

הרפס זוסטר בעין 09/08/2018

בעלי (בן 47) סובל מאסטמה עונתית קלה בדרכי הנשימה ובשנתיים האחרונות זה בא לידי ביטוי גם בעור העפעפיים העליונות ומעלה (יובש. קשקשת. קילופים וגרד) .
ביום שישי האחרון התלונן על תחושת גוף זר בעין ולא ייחס לכך חשיבות. לקראת יום שני החל לחוש כאבים עזים בעין שהקרינו לעבר המצח והקרקפת. העין החלה לדמוע. ניגשנו למיון בלינסון.בדקו ומצאו תמונה של אלרגיה בלבד ושלחו אותנו הביתה עם משחת טוברקס 3 פעמים ביום.
ביום רביעי חלה החמרה במצבו. כאבי הראש הפכו לבלתי נסבלים.דקירות חזקות בעפעף העליון שהתנפח.אודם בעין והרבה דמעות ושוב חזרנו אתמול למיון.הפעם עלה חשד להרפס זוסטר מאחר והופיעו פצעונים קטנטנים במצח ואחד גדול יותר במראה אחר מעל הגבה.
לקחו ביופסיה ונתנו לו זובירקס 800 מג 5 פעמים ביום ומאחר וב"ה אין פגיעה בקרנית אלא תמונה של אלרגיה בלבד, הורו על המשך מריחת טוברקס 3 פ ביום וקרם אפלומיצין לפצעונים במצח .
היום 24 שעות לאחר הביקור במיון, לאחר נטילת 4 טבליות זוברקס, אני לא רואה כל שיפור. העפעף העליון התנפח מאד ובעלי שוכב במיטה ונאנק מכאבי ראש.האם אלו התופעות של הרפס זוסטר? מדוע לא רואים שיפור עם נטילת התרופה? כמה זמן יסבול כך מכאבי ראש? איך ניתן להקל עליו? האם כדאי לחזור למיון או להמתין לשיפור? אני מאד בספק לגבי האבחנה. האם זה סביר להשאר במצב זה? התופעות הקשות הללו נורמליות ומוכרות? והכי חשוב איך נדע אם לא חלה התפשטות לקרנית? גם אם מצאו קרנית נקיה האם לא כדאי בכל זאת להשתמש גם בטיפול מקומי (משחה) להרפס?

שלום רב,

על פי התיאור בעלך אכן סובל מהרפס זוסטר אופתלמי (הרפס זוסור של העצב האופתלמי, הנותן עצבוב תחושתי למחצית הפנים העליונה כולל המצח והעפעף העליון). זו מחלה הנגרמת בגלל התפרצות נגיף ה VZV הנמצא רדום בגנגליון של העצב החמישי. אנו נדבקים בנגיף זה בילדותנו, במחלה הנקראת אבעבועות רוח. הנגיף נשאר בגנגליון החמישי ושם הוא יכול להיות במצב רדום למשך שנים רבות. התעוררות הנגיף ונדידתו אל העור גורמת לפריחה שלפוחיתית בחצי המצח והעפעף העליון, ולעיתים גם בקצה האף. בהמשך השלפוחיות הופכות לגלדים. בחלק מן המקרים, בעיקר כאשר הפריחה מערבת את האף, יכולה להיות גם מעורבות של העין, עם דלקת קשה של הקרנית, ולעייתם גם דלקת תוך עינית הנקראת אוביאיטיס. הפריחה העורית מלווה בכאב ניכר, מכיוון שהוירוס נודד לאורך סיבי העצב התחושתיים של הפנים, ובכך גורם לדלקת בעצבים התחושתיים, והגירוי שלהם גורם לכאבי ראש.

המחלה עלולה להמשך מספר שבועות, ואינה מגיבה מיד לטיפול. הטיפול שקיבלת הוא הטיפול הנכון, ועליך להתמיד בו, וללכת לבדיקות מעקב אצל רופאי העור ורופאי העיניים המטפלים בו.

לעיתים גם לאחר חלוף הפריחה נשארים כאבים באיזור העצבוב של העצב התחושתי שהיה מעורב בדלקת. תופיה זו נקראת Post-Herpetic Neuralgia. הטיפול בכאבים כרוניים אלו אינו פשוט, ויש במקרים אלו להתייעץ במומחים לכאב או בנוירולוגים.

בברכה,