ניתוחי הקרנית והלחמית

השתלת קרנית מבוצעת כדי להחליף את רקמת הקרנית הפגועה בשתל קרנית תקין. זהו אחד מניתוחי ההשתלה הנפוצים והמצליחים באדם. ניתן לבצע השתלת קרנית מלאה או השתלת קרנית שכבתית. הסיבות העיקריות להשתלת קרנית הן קרטוקונוס, בצקת כרונית של הקרנית, צלקות קרנית, ודחיית שתל קרנית קודם. לאחר השתלת קרנית צפוי תהליך של שיקום הראיה הנמשך מספר חודשים עד שנה, ומצריך שימוש בטיפול מקומי בסטרואידים למניעת דחייה. מעקב ממושך של מומחה קרנית נדרש כדי לאבחן בעוד מועד סיבוכים שונים ולטפל בהם.

פטריגיום הוא נגע נפוץ בארצות בהן יש חשיפה מרובה לקרינת השמש. הטיפול בפטריגיום כרוך בניתוח. קיימות שיטות ניתוחיות רבות, הנבדלות באופן הסרת הפטריגיום, בצורת שתל הלחמית, ובשימוש בחומרים המונעים חזרה כגון מיטומיצין C. שיטות אלו הקטינו מאוד את הסיכויים להישנות הפטיריגיום. המהלך אחר הניתוח כרוך בחבישת העין למספר ימים, ובהזלפת טיפות המונעות דלקת למשך מספר חודשים.

כוויות כימיות ומחלות דלקתיות שונות עלולות לגרום לנזק קשה למשטח העין, ולהרס קבוע של תאי האב האפיתליאליים של הקרנית. מצב זה נקרא Limbal Stem Cell Deficincy. במצב זה הקרנית נפגעת, ועוברת שינויים צלקתיים וצמיחת כלי דם, הפוגעים בשקיפותה. תיקון המצב מחייב ניתוחים מורכבים לשחזור משטח העין. בניתוחים אלו מבוצע שחזור המבנה האנטומי של העין, והשתלת תאי אב ממקור אוטולוגי (מהעין השניה) או אלוגני (ממקור של תורם זר).

השתלת קרום השפיר הפכה בשנים האחרונות לנדבך חשוב במיגוון הניתוחים המבוצעים לשיקום משטח העין. לקרום השפיר יש תכונות כנוגד דלקת, נוגד צלקת ומונע יצירת כלי דם חדשים. קרום זה יכול לשמש כשתל, כשהוא מהווה מצע לצמיחת תאי אפיתל של משטח העין, או לשמש ככיסוי זמני, לשם יצירת סביבה מגינה, הדרושה לשיקום ולשימור תאי האב בגובלת ותאי מעבר במרכז הקרנית. השתלת קרום השפיר לבד, או בשילוב עם ניתוחים נוספים, כגון השתלת תאי-אב והשתלת קרנית, נמצאה יעילה בשיקום משטח העין החולה, בעיקר במחלות הקשורות בכשל תאי האב בגובלת.

קרוס לינקינג (קשרי צילוב) של הקרנית הוא טיפול שמטרתו לייצב את רקמת הקרנית במקרים של קרטוקונוס הנמצא במצב של התקדמות והחמרה. הטיפול מבוסס על שילוב של ריבופלאבין (ויטמין B2) המוזלף על פני הקרנית עם חשיפה לקרינת UV-A. שילוב זה גורם ליצירת קשרים פנימיים בין מולקולות הקולגן המרכיבות את הקרנית. קשרים אלו תורמים להקשחת הקרנית ולמניעת ההתקמרות הגוברת שלה, ולעצירת הקרטוקונוס.

השתלת לימבוס מבוצעת במקרים של כשל לימבלי, הנגרמים בגלל כוויות כימיות או מחלות דלקתיות קשות של משטח העין. השתלות לימבוס מאפשרות החזרת תאי האב האפיתליאליים התקינים אל הקרנית, שחזור משטח העין, ומכינות את הקרנית להשתלת קרנית שתבוא בהמשך. השתלות הלימבוס יכולות להיות עצמוניות (אוטלוגיות) או ממקור זר (אלוגניות). כ"כ ניתן לבצע השתלות תאים שתורבתו במעבדה.

סימבלפרון הוא תהליך הצטלקותי תת לחמיתי הגורם להתקצרות או להעלמות הפורניקס (השקע שבין העפעף וגלגל העין). הוא נגרם בגלל כוויות, טראומה ניתוחית או מצבים דלקתיים וזיהומיים מתמשכים. הסימבלפרון פוגע בתנועתיות העין, במצמוץ ובפיזור הדמעות, ועלול לגרום לפגיעה משנית בקרנית. ניתוח לתיקון סימבלפרון כולל את הסרת רקמת הצלקת, ושחזור הפורניקס בעזרת מתלה הלחמית שעל הסימבלפרון, ובעזרת שתלי לחמית חופשיים.