מחלות הקרנית והלחמית

מחלה מתקדמת שבה הקרנית הולכת ומתקמרת בהדרגה, ומשנה את צורתה מצורת כיפה סימטרית לתבנית דמויית-חרוט ולא סימטרית. התבנית הזו גורמת לירידה בחדות הראייה ולשינוי במרשם המשקפיים. לקרטוקונוס אמצעי טיפול מגוונים התלויים במידת התקדמותו, החל מהתאמת עדשות מגע מיוחדות, דרך טיפול בקשרי צילוב, ועד להשתלת קרנית.

כיב בקרנית נגרם כתוצאה מחדירת חידקים או פטריות לקרנית. התהליך הזיהומי עלול לגרום לשינוי במבנה הקרנית ולפגיעה בשקיפותה. שימוש לא נכון בעדשות מגע הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים. זיהוי מהיר של הגורם המזהם וטיפול אינטנסיבי בטיפות אנטיביוטיות חיוניים לעצירת התהליך הזיהומי.

צלקת בקרנית היא איזור של עכירות ממוקמת בקרנית. הצלקת נוצרת כתוצאה מנזק לרקמה השקופה של הקרנית, על רקע תהליך דלקתי, זיהומי או כתוצאה מפציעה. צלקת קטנה הנמצאת בהיקף הקרנית לא תגרום לשינוי בראיה. כאשר הצלקת גדולה או נמצאת במרכז הקרנית, היא עלולה לגרום לירידה משמעותית בראיה.

נגיף ההרפס סימפלקס עלול לפגוע בחלקים שונים של העין. הוא נמצא ברוב האנשים במצב רדום, ומתעורר בעקבות מחלה או מצבי דחק. נגיף ההרפס יכול לגרום לכיב או לבצקת של הקרנית, ובהמשך עלולה להתפתח צלקת עם כלי דם הגורמים לירידה בראיה. טיפול בתרופת האציקלוויר עשוי לעצור את ההתקפים ולמנוע את ההצטלקות בקרנית.

בצקת בקרנית נגרמת כתוצאה מנזק לתאי האנדותל, שתפקידם לשאוב את הנוזל מהקרנית ולשמור על שקיפותה. הנזק לאנדותל נגרם כתוצאה מניתוחים תוך עיניים, גיל מבוגר, או מחלות גנטיות בהן יש פגם בתאים אלו. בצקת בקרנית גורמת לירידה ניכרת בחדות הראייה, ובהמשך לפגיעה בשכבת תאי האפיתל של הקרנית, עם שלפוחיות וארוזיות באפיתל, ודלקת כרונית של משטח העין. הפתרון למצב זה הוא השתלת קרנית.

פטריגיום הוא תהליך ניווני כרוני מתקדם של הלחמית (לובן העין), המתבטא בצמיחת רקמה מהלחמית המכילה כלי דם על גבי הקרנית. מצב זה נפוץ באיזורים עם חשיפה רבה לקרינת השמש. הפטריגיום יכול להיות יציב במשך שנים רבות, אך יכול גם להתקדם ולצמוח אל מרכז הקרנית. הטיפול בפטריגיום הוא ע"י ניתוח הכולל את הסרת הרקמה ושימוש באמצעי עזר נוספים כדי למנוע את הישנות התהליך.

כאשר מדברים על "דלקת של העין" מתיחסים בד"כ לכך שהעין אדומה, העפעפיים נפוחות, ושיש הפרשה כלשהיא בריסים והעפעפיים.

דלקת אלרגית של הלחמית היא שם כולל לשורה של מצבים נפוצים, ששכיחותם באוכלוסיה היא של עד כ- 20% . זוהי תגובה דלקתית של הלחמית, הקרנית והעפעפיים, המופיעה בתגובה לחומרים שונים הגורמים לאלרגיה (אלרגנים). האלרגנים מעוררי נוגדנים מסוג IgE או לימפוציטים מסוג T או שילוב של שניהם. מצבים אלו יכולים להיות חריפים או כרוניים. המצבים החריפים הם בד"כ שפירים וחולפים, וכרוכים בתלונות זמניות של גרד, אודם, דמעת ונפיחות העפעפיים. המחלות הכרוניות לעומתם מסכנות את העין, וקשורות בתסמינים של כאב וירידה בראיה.

תסמונת העין היבשה היא אחד המצבים הנפוצים ביותר בגוף האדם. היא קיימת בכל הגילאים ושכיחותה עולה עם הגיל. למרות שאינה מסוכנת, היא יכולה להוות מטרד רציני ולפגוע באופן משמעותי באיכות חיינו ובתפקוד היום-יומי. קיימות היום דרכים שונות ויעילות לטיפול במצב זה, וברב המקרים ניתן להקל בצורה משמעותית על הסימפטומים. דף זה יציג את המאפיינים של תסמונת העין היבשה ואת דרכי הטיפול בה.

תסמונת הארוזיות החוזרות בקרנית (Recurrent Corneal Erosions Syndrome) הוא מצב מתמשך המתאפיין בפצעים שטחיים של תאי הציפוי של הקרנית, החוזרים לעיתים תכופות, וגורמים לכאב חזק בעין. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מחבלה לקרנית, או כתוצאה ממצב שבו יש פגיעה בתאחיזה שבין תאי האפיתל והסטרומה של הקרנית. הטיפול בתסמונת הארוזיות החוזרות כולל שימוש בעדשות מגע טיפוליות, שימוש בתכשירי לחות וסיכוך מקומיים, שימוש בתכשיר המכיל מי מלח מרוכזים, דיקור פני הקרנית, או שימוש בלייזר.

אנשים רבים מבלים שעות רבות ביום מול מסכי מחשב תוך כדי עבודה, לימודים או להשגת מידע. שהות ממושכת זו כרוכה לעיתים רבות בתחושת אי נוחות ויובש בעיניים, כאב עמום בעיניים ובראש, ראייה מטושטשת או כפולה, ולעיתים כאבי צוואר וגב. קיימות סיבות שונות לתסמונת נפוצה זו, וניתן לטפל בה בעזרת מודעות לבעיה, שיפור סביבת העבודה, הפסקות ברצף העבודה תוך מתן מנוחה לעיניים, ושימוש בתחליפי דמעות.

כוויות כימיות במשטח העין עלולות לגרום לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בשלמות הקרנית. חומרים חומציים או בסיסיים הפוגעים בקרנית עלולים לגרום להרס הקרנית, לפגיעה בתאי האפיתל של הקרנית, ובהמשך לתגובת ריפוי הגורמת להצטלקות ולצמיחת כלי דם בקרנית ולאובדן הראייה. הטיפול המיידי כולל שטיפה מהירה של העיניים עם מים או תמיסות שטיפה ייעודיות, ולאחר מכן הפנייה מהירה לחדר מיון עיניים. בהמשך נדרש טיפול בתרופות ואמצעים שונים, ובטווח הארוך יש צורך בניתוחים מורכבים לשחזור משטח העין.

פגיעות בעיניים מתבטאות במגוון רחב של נזקים למרכיבים שונים של העין, וחומרתן תלויה ברקמה הנפגעת, ובסוג החומר או הגוף הזר האחראי לפגיעה. הפגיעות יכולות להיות קלות כגון גופים זרים הנצמדים למשטח העין החיצונית, ויכולות להיות קשות ביותר ולהרוס את תוכן העין עד כדי אובדן מוחלט של הראיה. במקרים רבים ניתן לשחזר את המבנה האנטומי של העין בעזרת ניתוח המבוצע בד"כ בדחיפות, בסמוך למועד הפגיעה.