מםד"ר סלומון שלום,
תודה רבה על תשובתך.
אני מבין עכשיו שהטעתי אותך במס' הראייה שלי, בהודעה הראשונה כתבתי בטעות + ליד המספר וזוהי טעות שלי, כך שאני מאמין שגם תשובתך תשתנה בהתאם.
כיום יש לי משקפים לרחוק בלבד (עם מס מינוס בלבד) איתם אני מסתדר גם לקרוב. רוכב איתם על הקטנוע, עובד איתם מול מחשב וקורא איתם (מרחיק מעט את הספר). לא מוריד אותם כל היום.
בבדיקת עיניים האחרונה לא נאמר לי שיש לי מס לקרוב אלא צויינו רק המספרים לרחוק:
ימין: לרחוק מינוס 3, צילינדר 1.25
שמאל: לרחוק מינוס 3, צילינדר 0.75
בגלל גילי (46 שנים) הומלץ לי באחד המכונים לעשות ניתוח מונוויזן בלבד. הרופא אמר שבעין ימין הדומיננטית הוא יתקן את המס' לרחוק וישריר +0.5.
בעין שמאל הוא ישאיר מס של מינוס 1.5- כדי שתשמש לראייה מקרוב.
אני מבין מדוע הוצע לי מונטויזן שמתאים יותר לגילי, אך הבנתי שלוקח זמן למוח להתרגל וחושש ממצב שלא אתרגל למספרים השונים בעניים. אני רוכב על קטנוע ומתפרנס מעבודה מול מחשב וחושש שהראייה לא תהיה ברורה ותפריע.
השאלות שלי הם:
* האם יכול להיות מצב בו המוח לא מתרגל והראייה לרחוק ולקרוב תהיה מאוד לא חדה ומפריעה?
* ואם אכן יקרה מצב כזה, האם ניתן לתקן את המצב ותוך כמה זמן?
*האם השארת מס' של מינוס 1.5- בעין הלא דומיננטית היא לא השראת מס גבוהה מידי? בעיקר במצבי שכל שנה וחצי המס עולה מעט. האם היית ממליץ להשאיר מס' קטן יותר שיעזור לקריאה?
אודה מאוד לתשובתך בהקדם.
מתלבט מאוד ואשמח לשמוע את המלצתך.
רותם.
שלום רותם,
תיקון בשיטת monovision לאנשים עם קוצר ראייה מבוסס על תיקון מלא של כל המספר בעין הדומיננטית, והשארת מספר של 1.50- בעין הלא דומיננטית. באמצע שנות ה-40 לחיינו המספר לקרוב הוא 1.50+ כך שה 1.50- בעין הלא דומיננטית "ינטרל" את ה 1.50+ הדרוש לקריאה, וכך תיאורטית תוכל לקרוא ללא משקפיים, לפחות בשנים הבאות.
ל monvision יש מספר בעיות. הבעיה הראשונה היא שיתכן שהמוח לא יתרגל למצב שבו מכל עין מתקבלת תמונה אחרת. מהניסיון בעולם רק 70% מהאנשים מסתדרים עם monovision (ובד"כ לנשים יותר קל להסתגל יחסית לגברים). הדרך היחידה לדעת אם תסתדר עם monovision היא לעשות ניסיון עם עדשות מגע: להרכיב עדשת מגע עם תיקון מלא בעין הדומיננטית, ועדשת מגע עם תיקון חלקי שמשאיר 1.50- בעין השניה. יש להסתובב עם העדשות לשבועיים, ולראות אם אתה מסתגל למצב זה. אם כן - אפשר לבצע ניתוח בשיטה זאת. אם לא תסתדר - מטוב לבצע תיקון מלא בשתי העיניים.
בעיה נוספת שיש להבין היא שהמספר לקרוב עולה עם הגיל, ומגיע לקראת אמצע שנות ה-50 עד 3.00+. לכן המצב בעין הלא דומיננטית שהושאר בה 1.50- יהיה טוב למספר שנים, ובהמשך יתן רק תיקון חלקי למצב, ובסוף תזדקק למשקפי קריאה בכל מקרה.
אנשים רבים מגיעים לניתוח להסרת משקפי לייזר בשנות ה-40 לחייהם דווקא בגלל שהם מתחילים להתקשות בראייה לקרוב, מתוך מחשבה שהניתוח יפתור אותם ממשקפיים. מרבית האנשים לא מבינים כלל את הנושא, ותמיד אני נדהם מחדש מדוע אנשים משכילים לא טורחים לקרוא על כך. אנשים שיש להם 2.00- בגיל 45 ואומרים שהם מסירים את המשקפיים כדי לקרוא ("אני בכלל לא צריך משקפיים בשביל לקרוא") לא מבינים שזה בגלל שהמספר לקרוב שונה מהמספר לרחוק, ושאחרי הניתוח הם יזדקקו למשקפי קריאה. תיקון בשיטת monovision הוא פתרון טוב לחלק מהאנשים, אך לא לכולם ולא לכל הזמן.
בכל מקרה, כנראה שהרופא המנתח במכון אליו הלכת לא הסביר לך את הדברים, ולכן אתה מוזמן אלינו לבדיקת התאמה. 3811*.
בברכה,
פרופ' אבי סלומון
רופא עיניים ומומחה לקרנית
