בן 50 , בשנה האחרונה עברתי טיפול אינטנסיבי מאוד במשך תקופה ארוכה עקב התפרצות הרפס זוסטר בעין ימין. הטיפול כלל טיפות פרד-פורטה (עד 8 פעמים ביום) כדורי זובירקס (5 ביום) שהוחלפו בוולטרקס (גם 5 ביום!), טיפות להפחתת לחץ וטיפות להרחבת אישונים. לפני כחודשיים אובחן שההרפס הפסיק להיות פעיל והופסק לחלוטין הטיפול בוולטרקס, הראיה השתפרה מאוד אך בחודש האחרון החלה שוב הידרדרות- אודם חזק וטשטוש ראיה, ללא כאבים. רופאי העיניים איבחנו שאין התעוררות של ההרפס אך יש פגיעה במנגנון הדמע, במנגנון הכאב, יובש קשה של הקרנית וצלקות. נאמר לי שהסיבות לכל אלה הן ההרפס ויתכן שגם תגובת הגוף (אוטואמוני). בחודש האחרון ההתחלתי טיפול בטיפות וג'ל לחות במשך היום ומשחת לחות בלילה. הטיפול שיפר את צבע העין אך הראיה נשארה מטושטשת.
האם יש טיפול נוסף לפני החלפת הקרנית? מה ניתן לעשות להחזרת מנגנון התחושה והרטבת העין?
איך קשור אובאיטיס לכל הסיפור הזה? מונח שאוזכר בתחילת הטיפול אך "הוזנח" אחרי שזוהה ההרפס.
קראתי באתר שמומלץ ליטול באופן קבוע כדורים למניעת התפרצות ההרפס. מה יכולה להיות הסיבה שאף אחד מהרופאים לא המליץ לי על כך? האם יש תופעות לוואי לשימוש תדיר בכדורים אלה?