שלום אדם,

חסימת דרכי ניקוז הדמעות אכן מאפשרת לדמעות להישאר זמן רב יותר במגע עם משטח העין. אך פעולה זו מתאימה רק לאנשים עם יובש קיצוני. באנשים עם יובש קל או בינוני תגרום פעולה כזו לדמעת מתמדת, שתגרום לאי נוחות ומטרד רבים, להעצמת הדלקת במשטח העין, ולרצון להסרת האטמים. מרבית האנשים עם עין יבשה סובלים מדלקת בעצימות נמוכה. זאת מכיוון שיש להם כמות קטנה יחסית של דמעות שלא עוברות שחלוף, נשארות זמן רב במשטח העין, ולכן מצטברים בהם מלחים ותוצרי דלקת שונים. חסימת דרכי הדמעות תגרום להישארות נוזל הדמעות עם המלחים המרוכזים ותוצרי הדלקת זמן רב יותר, תקטין את שחלוף הדמעות, ותעצים את הדלקת. ריכוז המלחים וגורמי הדלקת (ציטוקינים) יעלה, ואיתם תגבר תחושת הצריבה והאי נוחות.

חושב להבין שבעין תקינה יש איזון מדוייק בין יצור הדמעות ובין פינוי הדמעות ממשטח העין, כך שלמעשה יש שטיפה מתמדת של משטח העין עם דמעות. זרימה מתמדת ומדוייקת חיונית לתחושת הנוחות בעיניים, וכך מצד אחד אין יובש ומצד שני אין דמעת יתירה. חסימת דרכי הדמעות לא מחזירה את המצב לקדמותו של זרימה עם איזון מדוייק. היא בבת אחת עוצרת את הניקוז. ואז, אם ייצור הדמעות הוא בינוני, הרי שתהיה הצטברות של דמעות שישפכו על העפעף התחתון, דבר הגורם למטרד רב, ולרצון המטופל להסיר את האטמים. קל להבין את זה אם נחשוב על אמבטיה שיש לה ברז שפתוח ודרכו יוצאים מים, ופתח ניקוז למים. אם יש זרזיף דל של מים שיוצאים מהברז, הרי שסגירת פתח הניקוז תביא להצטברות איטית של המים לזמן רב. חלק מהמים יתאיידו וכך האמבטיה לא תתמלא לגמרי, אבל יהיו בה מים כל הזמן. אם קצב יציאת המים מהברז גדול יותר, הרי שתוך זמן קצר האמבטיה תתמלא והמים יגלשו החוצה.

לכן טיפול כזה מתאים בעיקר לאנשים עם יובש קשה מאוד, כאלה ששמים תחליפי דמעות כל שעה, שבבדיקת שירמר נמצא שייצור הדמעות קטן מאוד, ושיש ארוזיות נקודתיות באפיתל הקרנית. מדובר באנשים עם תסמונת סיוגרן (מחלה אוטואימונית עם פגיעה בבלוטת הדמעות), אנשים שעברו השתלת מח עצם וסובלים לכן מובש כרוני קשה, ואנשים שעברו הקרנות לראש שהרסו את בלוטות הדמעות.

למרבית האנשים הסובלים מיובש בעיניים, היובש הוא קל עד בינוני, הם מסתדרים עם תחליפי דמעות בתדירות של 3-4 פעמים ביום, ו פעולה זאת אינה מתאימה.

בברכה,