שלום שגית,

ההבדלים נובעים ממכשירי מדידה שונים, וכן מהבדלים במיקום המדידה על פני הקרנית.

עובי הקרנית שונה בנקודות שונות. עובי הקרנית המינימלי נמצא במרכז הקרנית (וזהו הערך אותו אנחנו מחפשים), וככל שמתרחקים ממרכז הקרנית אל ההיקף - העובי עולה. לכן - אם הבודק לא ממקם את נקודת הבדיקה בדיוק במרכז הקרנית - הוא ימצא כל פעם מדידה שונה.

בנוסף, קיימות מספר שיטות בדיקה:
1. ניתן למדוד את עובי הקרנית בעזרת אולטרה-סאונד, כשזו שיטת המדידה היותר מדוייקת. בשיטה זו הבודק ממקם את מכשיר המדידה בנקודות שונות במרכז הקרנית, ומחפש את הערך הנמוך ביותר. הטעות שיכולה להיות במדידה זו נוצרת כאשר הבודק לא מציב את המכשיר בדיוק בניצב לפני הקרנית, ואז יתקבל ערך גדול מהערך המינימלי.
2. ניתן למדוד את עובי הקרנית בעזרת מיפוי אופטי, המקרין קרן אור על הקרנית במיקומים שונים. במיפוי האופטי המכשיר מכניס את עובי שכבת הדמעות לחישוב עובי הקרנית, וכך מתקבל עובי גדול יותר מהעובי האמיתי. בנוסף, מכיוון שעובי שכבת הדמעות משתנה (בין 10 ל-50 מיקרון), נקבל תוצאות שונות במדידות שונות המתבצעות בזמנים שונים באותו נבדק.

ככלל - מומלץ לקחת את הערך הנמוך ביותר שהתקבל מכל המדידות שלך (485 מיקרון), ולהתיחס אליו כעובי הקרנית שלך. בצורה כזו נגדיל את הבטיחות בהחלטות על אופי הניתוח, ובמידע על העובי שישאר לאחריו.

בברכה,