שלום אבי,

אני בהחלט מבין את התסכול והכעס אל מול בעייה כרונית ומטרידה, שעד כה לא נמצא לה מענה.

מצד שני - אתה יכול לכעוס גם על כל הרופאים והחוקרים שעדיין לא מצאו מענה למחלות קשות בהרבה, שגורמות לנכות קשה ולמוות מוקדם: למחלות ממאירות מסוגים שונים, לפרקינסון, טרשת נפוצה, ALS, מחלות פסיכיאטריות שונות כגון דיכאון, ועוד מצבים רבים בכל התחומים של הרפואה. גם בתחום רפואת העיניים, ניוון מקולרי גילי (AMD) עדיין גורם לעיוורון ולנכות קשה אצל קשישים רבים, למרות ההתקדמות הרבה שנעשתה בתחום זה.

הבעייה היא לא קטנה בכלל, והיא מערבת את איזור הזגוגית, שממלא את הנפח המרכזי של גלגל העין. אי אפשר להמציא "טיפות לטיפול בבעיה כה קטנה". מרבית התרופות הניתות בטיפות לעין משפיעות על מחלות של פני שטח העין (כמו זיהומים בקרנית ובלחמית) ואינן יכולות לחדור אל תוך העין ולהגיע לזגוגית. הדרך העיקרית להגיע לזגוגית היא ע"י זריקה. זריקה של חומרים שימוססו את המשקעים עלולה לגרום לפגיעה ברשתית ובעדשה, ובכל הרקמות בעין, ולכן עד כה לא פותח טיפול כזה. כל טיפול באיזור הזגוגית עלול לגרום לפגיעה ברשתית. ולכן הטיפולים שקיימים כיום לפלוטרס (כמו יאג לייזר או Vitrectomy) הם טיפולים שעושים אותם כשאין ברירה, בגלל פלוטרס בכמות רבה שפוגעים משמעותית בראייה באופן קבוע, וכשהסיכון לפגיעה ברשתית מצדיק את הסרתם.

במקום להתלונן - תעשה מעשה. בארה"ב, קבוצות של חולים במחלות מסויימות מקימות עמותות, מקימות קרנות מחקר, מגייסות כספים, וממנות מחקרים שעשויים להביא לפריצת דרך לטיפול במחלה ממנה הם סובלים. בארץ אנשים יושבים מול המסכים הדיגיטליים, מתלוננים ולא עושים דבר. בוא נראה אותך עושה משהו!!!

בברכה,