שלום רב,

הדעה שמאחורי הנחה זו היא שאם מרכיבים משקפיים עם תיקון מלא לטווח הקרוב (קריאה, מחשב), מפעילים יותר אקומודציה. יתר אקומודציה מקושרת לעליית המיופיה. עבודה לקרוב עם מינוס קטן (לדוגמה: 1.00- או 1.50-) ללא תיקון מפחיתה את הצורך באקומודציה (המינוס מנטרל את הפלוס הכרוך באקומודציה), וכך יש פחות דחף לפתח קוצר ראייה. כמובן שמדובר בתיאוריה, וכן מדובר על שינויים המתרחשים בגיל ילדות ובצעירים. במבוגרים אין משמעות לכל אלו, לאחר שהעין השיגה את האורך הצירי הקבוע שלה.

בברכה,