היסטוריה

הניתוחים להסרת משקפיים בלייזר אינם חדשים. הנתוח הראשון של הסרת משקפיים בלייזר בשיטת ה- PRK בוצע כבר ב- 1987 וניתוחי ה- LASIK הראשונים בוצעו ב- 1994. אולם הניסיונות להסרת משקפיים ע"י שיטות נתוחיות שונות החלו זמן רב קודם לכן.

צעדים ראשונים

אבי ניתוחי התשבורת הוא רופא עיניים ספרדי בשם חוזה באראקר. הוא היה זה שהגה את הרעיון לפיו ניתן להשפיע על התשבורת ולהסיר את הצורך במשקפיים ע"י ניתוח שישנה את קמירות הקרנית. הוא הציע לעצב מחדש את הקרנית ולהסיר מהחלק הקדמי של הקרנית חלק מהרקמה באופן כזה שקמירות הקרנית תרד. בעזרת חישובים מתימטיים הוא מצא את כמות הרקמה שצריך להוריד כדי להוריד את המשקפיים במידה הרצוייה. הניתוחים הראשונים נעשו ידנית, ולא היו מדוייקים.

בהמשך פתח באראקר מיכשור שאפשר לו לבצע חיתוך שכבתי מהחלק הקדמי של הקרנית. מכשיר זה נקרא מיקרו-קראטום, והוא אפשר להסיר בצורה מדוייקת כיפה מהחלק הקדמי של הקרנית. את הכיפה שהתקבלה היו הופכים ומסירים מחלקה הפנימי רקמה, ואח"כ מחזירים אותה לקרנית. גם שיטה זו לא היתה מדוייקת.

בהמשך עברו לבצע את הסרת הרקמה מהקרנית עצמה. בוצע חיתוך של הכיפה, לאחר מכן חיתוך נוסף בקרנית שגרם להשטחה, ולבסוף החזירו את הכיפה למקומה.

ניתוחים אלו בוצעו במהלך שנות ה-70 וה- 80, והיו מתאימים לאנשים בעלי מספר גבוה. למרות שהם הורידו את קוצר הראיה באופן משמעותי, הם לא היו מדויקים.

Radial Keratotomy

ניתוח חתכים רדיאליים בקרנית – Raial Keratotomyבמקביל פותחה במהלך שנות ה-70 שיטה של שינוי קמירות הקרנית ע"י חתכים רדיאליים שבצועו מהיקף הקרנית כלפי המרכז. במרכז הקרנית הושאר איזור אופטי נקי. חתכים אלו היו שונים במספרם ובאורכם, וכך היה ניתן לשנות קוצר ראיה במידות שונות ע"י שינוי במספר החתכים ובאורכם. הרעיון היה שביצוע החתך בהיקף הקרנית גורם להקמרת הקרנית בהיקף, ולהשטחת הקרנית במרכז. ניתוח זה פותח ע"י מנתח עיניים רוסי בשם פיודורוב, ונקרא radial keratotomy. הנתוח בוצע במקומות שונים בעולם ובארץ עד ראשית שנות ה- 90. עיקר הבעיות בניתוח זה היו העדר דיוק וחוסר יציבות של התוצאה, והופעת היפראופיה (מספר + במשקפיים) לאחר מספר שנים. שיטה זו אינה בשימוש יותר.

האקסימר לייזר

האסימר לייזר מבצע אידוי של הרקמה ע"י פירוק קשרים בין אטומים סמוכים, וברמה גבוהה מאוד של דיוק.ב- 1975 פותח האקסימר לייזר, שהוא הלייזר המשמש כיום לניתוחי תשבורת. זהו לייזר ארגון-פלואוריד, והוא פועל באורך גל של 193 נאנומטר (זהו תחום העל-סגול). לייזר זה מסוגל לפרק קשרים קווולנטיים בין אטומים שכנים בתוך מולקולות, ועי"כ לפרק חומר מוצק ולהפוך אותו לאדים. הלייזר מדויק מאוד: פעימה אחת שלו מסוגלת לאדות שליש מיקרון של חומר מוצק תוך מיליונית השניה.
לאחר גילוי הלייזר נעשו בו מחקרים רבים, ונמצאו עבורו שימושים שונים, בעיקר בתחום רפואת השיניים.
ב-1984 בוצעו מחקרים על קרנית של ארנבת, ונמצא הקשר המדוייק בין כמות הרקמה שיש לשייף כדי להסיר מספר אחד של תשבורת.

פיתוח ה- PRK

בעקבות הניסויים המוצלחים, בוצע ב- 1985 טיפול הלייזר הראשון ע"י רופא עיניים שוויצרי בשם תיאו סיילר. הניתוח נקרא PRK ובו בוצע שיוף של פני הקרנית החיצוניים. ב- 1988 הוחל בביצוע הטיפולים הראשונים בארה"ב ע"י ד"ר מרגרט מקדונלד, תחת פיקוח ה- FDA. בשנת 1994 נתקבל אישור ה- FDA לביצוע ניתוחי PRK בארה"ב. הלייזרים הראשונים הסירו כמות גדולה יחסית של רקמה, וגרמו להופעת עכירות בקרנית (haze) בחלק מן המנותחים, בעיקר באלו עם מספרים גבוהים (מעל 6- דיופטר). לכן נעשה ניסיון למצוא דרכים אחרות להסרת משקפיים בלייזר.

במהלך שנות השמונים והתשעים התפתחה במקביל הטכנולוגיה של המיקרו-קראטומים. אלו מכשירים אוטומטיים, המאפשרים לבצע חיתוך שכבתי מדוייק של הקרנית, וליצור שכבה חיצונית, שאותה אפשר להסיר באופן זמני ממרכז הקרנית. לקראת אמצע שנות ה- 90 הצליחו להגיע לרמה גבוהה של דיוק ובטיחות ביצירת החיתוך השכבתי ע"י מכשירים אלו.

פיתוח ה- LASIK

בשנים 1987-8 הציע מנתח עיניים מהאי כרתים, ששמו פליקאריס, לשלב בין טכנולוגיית המיקרו-קראטום ובין יכולות האקסימר לייזר. הוא הגה את הרעיון לבצע חיתוך שכבתי שטחי במרכז הקרנית, ליצור שכבה הנקראת מתלה (flap) אותה יסירו באופן זמני, יבצעו את השיוף על המשטח החדש בנוצר לאחר החיתוך, ולאחר מכן יחזירו את המתלה למקומו. בצורה כזו תתקבל השטחה של מרכז הקרנית, אך ללא יצירת פצע חיצוני כמו בשיטת ה- PRK. לשיטה זו הוא קרא בשם LASIK.
לאחר ניסויים מוצלחים בחיות שבצועו ב- 1988, ביצע פליקאריס בכרתים את נתוח ה- LASIK הראשון ב- 1989 בעין עיוורת. בעקבות התוצאות הראשונות, הוחל לבצע ניתוחים גם בעיניים תקינות במסגרת מבוקרת. בשנת 1994 התקבלו הדיווחים הראשונים על הצלחה בניתוחי LASIK בעיניים תקינות. בארה"ב התקבל אישור ה- FDA לניתוח בשיטה זו בשנת 1999.
במרכז הרפואי הדסה בירושלים הוחל בניתוחי ה- LASIK הראשונים כבר בשנת 1995.

התקדמות טכנולוגית של העשור האחרון

במהלך השנים הבאות התרחשו התפתחויות נוספות בניתוחי התשבורת שכללו התקדמות בדרך שבה מבוצע העיבוד הממוחשב של תוכנית השיוף בקרנית, וכן התקדמות בטכנולוגיה ליצירת המתלה ע"י לייזר מסוג אחר.

טכנולגיית קדמת הגל (wavefront) אפשרה יצירת תבנית שיוף ממוחשבת מדוייקת על פי הנתונים האישיים של כל מנותח ועל פי המבנה המיוחד של הקרנית ושל העין. טכנולוגיה זו הגדילה בצורה משמעותית את הדיוק בשיוף הלייזר, ואת יכולת העקיבה הדינמית אחר מיקום העין בצירים שונים במהלך הנתוח.

טכנולגיית ה- femtosecond laser אפשרה לבצע את חיתוך המתלה ע"י לייזר מיוחד, שהחליף למעשה את המיקרו-קראטום המכני. הלייזר מבצע רק את חיתוך המתלה, בעוד שהשיוף מבוצע ע"י האקסימר לייזר.

ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים עברו כברת דרך נכבדה במהלך 25 השנים האחרונות, וכיום הטכנולוגיה מתקדמת מאוד, ומאפשרת דיוק ובטיחות גבוהים ביותר. פיתוחים נוספים של הטכנולוגיה הקיימת יאפשרו לנו בעתיד הקרוב להסיר גם את משקפי הקריאה לאנשים מעל גיל 45 (פרסביאופיה).

מעוניינים במידע נוסף על הסרת משקפיים בלייזר?

התקשרו עכשיו ל- 5023*