חסכו מעל 1,000 ש"ח על משקפיים ועדשות וקבעו ייעוץ חינם עם פרופ' אבי סלומון,
לחצו כאן
בעיות בפיצול המתלה – ב LASIK אחת השיטות של ניתוח הסרת משקפיים בלייזר מבוצע פיצול של הקרנית בשיטות שונות. תנאי להצלחת הניתוח הוא יצירת מתלה מושלם. כדי ליצור מתלה מושלם נעזר המנתח בטכנולוגיות שונות (מיקרוקראטום או בלייזר מסוג femtosecond) המאפשרות לבצע את פיצול המתלה בצורה ובעובי הרצויים. טכנולוגיות אלו התפתחו מאוד במהלך השנים, וניתן בעזרתן לבצע את פיצול המתלה בבטיחות גבוהה. אולם לעיתים רחוקות תיתכן תקלה במהלך הפיצול, ויווצר מתלה לא תקין. מצבים אלו כוללים פיצול חלקי של המתלה, מיקום לא מרכזי של המתלה, או קרע של המתלה. במצב זה יזהה המנתח את התקלה, ולא יבצע את הלייזר. המתלה יוחזר למקומו המקורי, והניתוח ידחה במספר חודשים. בעיה זו לא תגרום בד"כ לנזק לעין, וניתן יהיה לחזור לשימוש במשקפיים או בעדשות מגע, עד לביצוע הניתוח החוזר לאחר מספר חודשים.
השכיחות של סיבוך כזה היא כ- 1:1000 ניתוחים.
תזוזת המתלה – לאחר סיום הלייזר מוחזר המתלה למקומו המקורי, ואז מתחיל תהליך ספונטני שבו המתלה נצמד למיטת הקרנית. תהליך זה נמשך מספר שבועות. בתקופה זו יש להיזהר מחבלה לעין, להימנע מספורט מגע (משחקי כדור למיניהם, אומנויות לחימה, שחייה) וכן להימנע משפשוף של העפעפיים. חבלה בעין במהלך השבועות הראשונים לאחר הניתוח עלולה לגרום לתזוזה של המתלה ממקומו. במקרה כזה יש לבצע החזרה של המתלה למקומו, דבר המבוצע בניתוח קצר שבו מוצמד המתלה למקומו המקורי.
דלקת באזור הפיצול – בימים הראשונים לאחר הניתוח עלול להופיע תהליך דלקתי באיזור הפיצול של המתלה. את הדלקת ניתן לזהות בבדיקה המתבצעת יום לאחר הניתוח. דלקת זו נקראת Diffuse Lamellar Keratitis או DLK. כדי למנוע את הדלקת מקבל כל מנותח לאחר הניתוח טיפות של חומר נוגד-דלקת (סטרואיד) בהן עליו להשתמש בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח. טיפול זה מונע עפ"ר את הדלקת. לעיתים תיתכן הופעת דלקת למרות הטיפול. במקרים אלו יורה המנתח על עליה במינון טיפות הסטרואידים או מתן סטירואידים דרך הפה למספר ימים.
זיהום – תופעה נדירה ביותר היא הופעת זיהום בקו הפיצול. כדי למנוע את הזיהום מתבצע חיטוי של העפעפיים לפני הניתוח בעזרת תמיסת פולידין. בסוף הניתוח מזליף המנתח טיפות של חומר אנטיביוטי על העין. בשבוע הראשון שלאחר הניתוח מקבל המנותח לביתו טיפות אנטיביוטיות שמטרתן למנוע זיהומים. אם מופיע זיהום בקרנית, ילקחו דגימות מהאיזור לבדיקת תרבית במעבדה, ויוחל במתן טיפות אנטיביוטיקה מרוכזות.
צמיחת תאי אפיתל מתחת המתלה – תאי הציפוי החיצוני של הקרנית (תאי האפיתל) מכסים במהירות את קו החיתוך של המתלה. לעיתים רחוקות עלולים תאים אלו לחדור מתחת למתלה ולצמוח במישור הפיצול. ברב המקרים מדובר בתופעה המוגבלת לשולי המתלה, אינה מפריעה ואינה מצריכה טיפול. כאשר תאי האפיתל צומחים לכיוון מרכז הקרנית, ניתן לבצע ניתוח שבו מבוצעת הסרת תאי האפיתל הללו.
עיוות הקרנית (אקטזיה) – תופעה זו מתרחשת במקרים בהם עובי הקרנית קטן ביחס לעובי השיוף (בעיקר במספרים גדולים), או כאשר קיימת אי-סדירות טופוגרפית של הקרנית. קוצר ראיה גבוה המחייב שיוף של עובי רב של הקרנית, עלול לגרום לעובי נמוך מדי מתחת לקו הפיצול. במקרים כאלו הקרנית עלולה להיחלש ולהתעוות, דבר הגורם לחזרה של המספר במשקפיים ולהופעת צילינדר. במקרים כאלו ניתן לבצע טיפול בקשרי צילוב כדי למנוע את התקמרות קרנית, בדומה למצב הקיים בקרטוקונוס. כדי למנוע אקטזיה מבוצעת הערכה של עובי הקרנית לאחר הניתוח, על פי מדידת עובי הקרנית לפני הניתוח. במקרים בהם הקרנית דקה מדי, ניתן בד"כ לבצע PRK.
סינוורים והילות – תופעה זו שהיתה קיימת בעבר, קיימת היום בשכיחות נמוכה מאוד, וזאת הודות לשימוש בטכנולוגית קדמת הגל (Wavefront). מדובר בראייה הילה מסביב למקור אור בלילה, מריחה של האור, או ראיה כפולה של מקורות האור. תבניות שיוף ממוחשבות מתקדמות הקיימות היום לוקחות בחשבון עיוותים אופטיים עדינים שיש על פני הקרנית, ומאפשרות שיוף מדוייק ומותאם אישית של הקרנית, דבר שהפך את תופעת הסינוורים לנדירה ביותר.
יובש בעיניים – זו תופעת הלואי הנפוצה ביותר לאחר ניתוחי תשבורת, אך היא גם קלה והפיכה. כ- 20% מן המנותחים יכולים להרגיש יובש בעיניים בחודש הראשון שלאחר הניתוח. יובש בעיניים מתבטא בתחושת עייפות, גרד ואי נוחות במיוחד בימים ובשבועות הראשונים שלאחר הניתוח. הטיפול ביובש בעיניים הוא בתחליפי דמעות ללא חומרים משמרים, אותם יש להזליף בימים הראשונים בתדירות גבוהה, ולאחר מכן במינון יורד על פי הצורך. במרבית המנותחים נעלמת תופעה זו במהלך החודש הראשון לאחר הניתוח. למידע נוסף על יובש בעיניים – לחצו כאן.
ב- PRK לא מתבצע פיצול של הקרנית. לכן הסיבוכים הקיימים ב- LASIK והקשורים בבעיות של המתלה לא קיימים ב- PRK. יחד עם זאת ב- PRK מתרחש תהליך של ריפוי פצע על פני הקרנית המתבטא בצמיחה של תאי האפיתל. כ"כ מותקנת עדשת מגע הנשארת בעיניים למשך מספר ימים ברציפות. תהליך זה כרוך במספר תופעות לוואי.
תזוזה של עדשת המגע – תזוזה של העדשה או יציאת העדשה ממקומה עלולים להתרחש בימים הראשונים שלאחר הניתוח. תופעה זו אנה גורמת לנזק. במקרה כזה יש צורך בהתקנת עדשת מגע חדשה.
זיהום של הקרנית – עלול להופיע בימים הראשונים כתוצאה מהשימוש בעדשת המגע. זוהי תופעה נדירה ביותר. כדי למנוע את הזיהום מתבצע חיטוי של העפעפיים לפני הניתוח בעזרת תמיסת פולידין. בסוף הניתוח מזליף המנתח טיפות של חומר אנטיביוטי על העין. בשבוע הראשון שלאחר הניתוח מקבל המנותח לביתו טיפות אנטיביוטיות שמטרתן למנוע זיהומים, ובהן יש להשתמש כל זמן שעדשות המגע נמצאות בעיניים.
ריפוי איטי של שכבת האפיתל – שכבת האפיתל אותה מסיר המנתח במהלך הניתוח כדי לבצע את הלייזר, מתחילה לצמוח מחדש מיד לאחר הניתוח. כדי לאפשר את צמיחתה המהירה מותקנת עדשת מגע טיפולית במשך שבוע ימים. במרבית האנשים הבריאים, יסתיים תהליך הצמיחה תוך 3 ימים, תוך יצירת קו סגירה מחוספס במרכז הקרנית, שהולך ונעלם תוך מספר ימים נוספים. לעיתים נדירות עלול תהליך סגירת האפיתל להשתהות, כך שלאחר 7 ימים עדיין קיים פגם קטן באפיתל. במקרים אלו ישאיר המנתח את עדשת המגע לעוד מספר ימים, או יחליף אותה בעדשת מגע חדשה. כ"כ יבוצע שינוי של הטיפול המקומי. מצב זה נגרם באנשים הסובלים מיובש משמעותי בעיניים או מדלקת עפעפיים כרונית עוד לפני הניתוח, או נגרם כתוצאה מתרופות כגון ראקוטאן (אם לא הופסקו לפחות 6 חודשים לפני הניתוח).
צלקת בקרנית – זוהי תופעה נדירה ביותר שעלולה להתרחש בשבועות הראשונים לאחר הניתוח. צלקת היא למעשה תוצאה של תהליך ריפוי הפצע. הצלקת עלולה לגרום לירידה בראייה, והיא מופיעה בעיקר באנשים עם קוצר ראיה גבוה מאוד המחייב עובי שיוף גדול. כדי למנוע את הצלקת נעשה שימוש בשנים אחרונות בחומר נוגד צלקת הנקרא מיטומיצין C. חומר זה מונח על הקרנית למשך מספר שניות בתום הניתוח. בנוסף במהלך מספר שבועות לאחר הניתוח מזליף המנותח לעיניו טיפות של סטרואידים המונעות את הצלקת. בזכות הטיפול המונע הזה ירדה השכיחות של הצלקת בשנים האחרונות.
יובש בעיניים – בדומה ל – LASIK – גם ב- PRK יתכן יובש בעיניים. זו תופעת הלואי הנפוצה ביותר לאחר ניתוחי תשבורת, אך היא גם קלה והפיכה. כ- 20% מן המנותחים יכולים להרגיש יובש בעיניים בחודש הראשון שלאחר הניתוח. יובש בעיניים מתבטא בתחושת עייפות, גרד ואי נוחות במיוחד בימים ובשבועות הראשונים שלאחר הניתוח. הטיפול ביובש בעיניים הוא ע"י תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים, אותם יש להזליף בימים הראשונים בתדירות גבוהה, ולאחר מכן במינון יורד על פי הצורך. במרבית המנותחים נעלמת תופעה זו במהלך החודש הראשון לאחר הניתוח. למידע נוסף על יובש בעיניים – לחצו כאן.
בסיכום – ניתוחים להסרת משקפים בלייזר הם בטוחים ביותר. הסיבוכים בניתוחים אלו הם נדירים, ולאחר שהתרחשו ניתן לטפל ולפתור את הבעיות שנוצרו בעקבות הסיבוכים, ללא נזק לעין. היכולת למנוע את הסיבוך, ולהתגבר עליו לאחר שקרה, תלויות בניסיון ובמיומנות של הרופא המנתח. מקרים אלו מצריכים אבחון וטיפול ע"י מנתח לייזר שהוא גם מומחה למחלות הקרנית, שיוכל בעזרת טיפול מתאים לפתור את הבעיה.
שלום,
נוצרו לי צלקות היפרטרופיות/קלואידיות (לא ניתנה אבחנה ברורה) לאחר הוצאת שומה בגב ולאחר ניתוח קיסרי. מאידך, ניתוח אף ופירסינג בטבור לא השאירו סימן.
שאלתי היא, האם ישנה התוויית נגד לניתוח תיקון ראייה משני הסוגים? האם ידוע מה הסיכון לריפוי לא תקין של הקרנית?
תודה.
אני שלושה שבועות לאחר ניתוח זי לאסיק באסותא. אני עדיין רואה הילות מסביב לאור והכי גרוע שאני רואה פיזור קרני אור סביב אורות רחוקים. שמתי לב שהתופעה נעלמת כשאני סוגר את עין שמאל. מבט קצר במראה הבהיר לי שהאישון השמאלי רחב יותר מהימני. האם זה חולף?
דוד
שלום דוד,
הילות וסינוורים לאחר ניתוח להסרת משקפיים בלייזר הם תוצאה של עיוותים אופטיים בקרנית. כדי למנוע עיוותים כאלו אנו משתמשים מזה מספר שנים בשיטות שיוף מתקדמות המבוססות על טכנולוגיית ה- wavefront. בשיטה זו מתבצע שיוף מותאם אישית על פי מפת ה- wavefront, דבר המבטיח התאמת תבנית השיוף למצב הקרנית, ומניעה של הסינוורים וההילות בראיית לילה. בנוסף קוטר השטח המשוייף מותאם לקוטר האישון בחשיכה.
בשלב זה מומלץ להתאזר בסבלנות, ולחכות להתייצבות המצב. קיימת אפשרות שהעיוותים יעלמו עם הזמן. מומלץ לפנות לרופא המנתח ולהתייעץ איתו באשר להמשך הטיפול.
בברכה,
היי ,
עברתי ניתוח LASIK ביום רביעי שעבר ,
לרחוק אני רואה מצויין באור יום , אבל מקרוב בעבודה מול מחשב או בקריאה , אני רואה דיי מטושטש וגם כואב לי הראש ,
האם זה הגיוני ?
שלום איציק,
בניתוח הסרת משקפיים בלייזר מכוונים בד"כ לתיקון יתר קל. כלומר: מכוונים לכך שהמספר יהיה 0.50+ או 0.25+. לעיתים בשבועות הראשונים מידת תיקון היתר מעט גדולה יותר, דבר הגורם לקושי מסויים בקריאה בתקופה שלאחר הניתוח. בד"כ התוצאה מתייצבת, והראייה לקרוב חוזרת לקדמותה. מומלץ להתאזר בסבלנות, לעקוב אחר הוראות הרופא המנתח, ולגשת לבדיקת המעקב כפי שנקבע לך (בד"כ מבוצעות לאחר שבוע אחד וכן לאחר חודש מהניתוח).
בברכה,
לפני שבועיים עשיתי ניתוח PRK , אתמול שהלכתי לישון הכל היה בסדר קמתי ב 3 בלילה ולא שמתי את הדמעות לפני שקמתי ופתחתי ישר את העיניים , העין נהייתה עגבנייה וכאבים למשך חצי שעה היום קמתי בבוקר העיניים לבנות אבל אני רואה מטושטש מאוד מטושטש אפילו .. יש סיבה לדאגה ?
דור
דור שלום רב,
התופעה שאתה מתאר נפוצה למדי לאחר ניתוח להסרת משקפיים בלייזר בשיטת ה- PRK, אך היא איננה מסוכנת לעין ואין מקום לדאגה. מדובר במצב הקורה כאשר פותחים את העיניים בבת אחת במהלך השינה.
בזמן השינה יש מעין ואקום בין העפעפיים והעין. אם העין יבשה, העפעפיים אחוזות חזק בקרנית כאשר העיניים עצומות. פתיחה מהירה ופתאומית של העפעפיים גורמת להפעלת כוח רב מהרגיל על שכבת הציפוי של הקרנית (שכבת תאי האפיתל), שרק עכשיו התרפאה בעקבות הניתוח. פתיחה פתאומית של העפעפיים, כאשר העיניים יבשות, במיוחד בשבועות הראשונים לאחר PRK, עלולה לגרום לתלישה של חלק קטן של שכבת הציפוי החיצונית של הקרנית. בצורה זו נוצר פצע שפשוף שטחי על פני הקרנית, המתבטא בכאב חד ובאודם. לאחר מספר שעות הפצע מתרפא ספונטנית, והמצב חוזר לקדמותו, ללא כל בעיה.
מומלץ לכן בשבועות הראשונים לאחר הניתוח להזליף דמעות מלאכותיות (תחליפי דמעות) לעיניים לפני השינה. הדבר יגרום ללחות בעיניים, יקטין את האחיזה שבין העפעפיים והקרנית, וימנע את התופעה הנ"ל.
טשטוש הראייה שלך הוא תוצאה של מידת אי-הסדירות של פני הקרנית. ככל שיעבור הזמן, פני הקרנית יעשו חלקים יותר, וראייתך תשתפר.
בברכה,
עשיתי ניתוח לייזר לפני 6 שנים בעין אחת התפתחה אקטזיה בצורת קרקטוקונוס
לפני כשנה עשו לי טיפול קרסלינקינג .כיום המשקפיים לא עוזרות לי ואני צריכה להרכיב עדשה מיוחדת .אינני יכולה להסתגל לעדשה קשה והאפשרות היחידה עדשה סקלארית שעולה כ 6000 שקלים .
1. מה ניתן לעשות ,האם יש טיפול כל שהוא שיכול להציל את הראיה שלי?
2.האם המצב שנוצר נגרם כתוצאה מטעות של המנתח?
3. האם המנתח צריך לקחת אחריות ולממן לי את אל הטיפולים כגון העדשות המיוחדות
שלום רב אהובה,
אקטזיה היא אחד הסיבוכים הנדירים של ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר, ובעיקר בשיטת LASIK. מדובר בעיוות של הקרנית, שבו הקרנית מקבלת קמירות גבוהה ולא-סימטרית, בדיוק כמו התהליך הגורם להיווצרות קרטוקונוס. גורמי הסיכון לאקטזיה הם עובי קרנית קטן מאוד ו/או מספר גדול מאוד (וכתוצאה - קרנית דקה מאוד לאחר הניתוח), או עיוות קודם שהיה בקרנית (בד"כ אסימטריה של קמירות הקרנית). גורם סיכון נוסף הוא קיום קרטוקונוס בקרוב משפחה.
במקרים רבים מתפתחת אקטזיה ללא גורם סיכון כלשהוא. במקרים אלו יתכן וגם ללא הניתוח היה מתפתח קרטוקונוס. השכיחות של קרטוקונוס באוכלוסיה נעה בין 1:200 ל- 1:500. כך שלא ניתן תמיד לדעת האם הניתוח הוא הסיבה לאקטזיה, או שהתהליך היה מתפתח גם ללא הניתוח.
כיום - בעקבות העובדה שיותר מנתחים עוברים לשיטות השיוף החיצוני ללא חיתוך הקרנית (כלומר: PRK / LASEK ולא LASIK), ובעקבות מודעות גבוהה יותר לגורמי הסיכון לאקטזיה - ירדה השכיחות של סיבוך זה בצורה משמעותית מאוד.
הטיפול באקטזיה, כמו בקרטוקונוס, הוא טיפול בקשרי צילוב של הקרנית (קרוס-לינקינג). טיפול זה מייצב את הקרנית ומונע את החמרת התקמרות הקרנית. הטיפול אינו מחזיר את המצב לקדמותו, ואינו משפר את הראייה. תיקון הראייה נעשה ע"י עדשות מגע מיוחדות. אם לא ניתן להרכיב עדשות מיוחדות - יש לבצע השתלת קרנית.
כדי למנוע מצב של אקטזיה - אנחנו מבצעים בדיקות התאמה קפדניות ביותר, ולא מנתחים בשום אופן אנשים שבהם יש גורם סיכון כלשהוא לפתח מצב כזה בעתיד. בנוסף - אני מבצע מזה מספר שנים את כל הניתוחים להסרת משקפיים בלייזר בשיטת ה- PRK (הנקראת גם LASEK) שבה הסיכון לפתח אקטזיה קלוש ביותר.
לגבי אחריות הרופא המנתח למצבך - בשביל זה צריך לקבל נתונים נוספים, ובעיקר את עובי הקרנית לפני הניתוח, את המספר שהיה לך במשקפיים, מיפוי (טופוגרפיה) של הקרנית לפני הניתוח, ומידע לגבי קיום קרטוקונוס בבני משפחתך.
בברכה,
פרופ' סלומון שלום רב,
לפני כארבעה ימים עברתי ניתוח LASIK תוך שימוש במיקרוקרתום. בגדול אני רואה טוב, אך מציקה לי מאוד תחושה של הבדל בראיה בין שתי העיניים:עין שמאל רואה פחות טוב מעין ימין.
האם זה אומר שהתיקון בעין שמאל לא הצליח לגמרי?
יש סיכוי שהראיה עוד תשתפר?
מתי הראיה מתייצבת לגמרי לאחר ניתוח מסוג זה?
תודה מראש!
אבי
אבי שלום רב,
למעשה הבעיה העיקרית ממנה אתה סובל (ולא רק אתה...) היא שאין לך סבלנות. ארבעה ימים אחרי הניתוח הראייה טובה אך עדיין איננה מושלמת. בנוסף אתה ככל הנראה מכסה כל 5 דקות כל עין לסירוגין, ומשווה את הראייה בין שתי העיניים...
מומלץ להמתין בסבלנות, ואני בטוח שהראייה תשתפר ותהייה שווה בין שתי העיניים במהלך החודש הקרוב. כ"כ מומלץ לעשות מה שהמנותחים שלי עושים במקרים אלו: להתייעץ ולהיבדק ע"י הרופא שניתח אותך!!!
בברכה,
אני רוצה לעשות לייזר. האם זה מסוכן?
שלום רב,
לא, ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר אינם מסוכנים. מדובר בניתוחים בטוחים ומצליחים, הקיימים מזה כ- 29 שנים. אמנם קיימים סיבוכים ותופעות לואי, אך אלו נדירים וניתנים ברובם למניעה או לטיפול. לחץ כאן למידע על תופעות הלואי והסיכונים הכרוכים בניתוחי לייזר להסרת משקפיים.
במהלך השנים השיטות השתכללו, ונעשו בטוחות ומדוייקות יותר. מה שמגדיל את סיכויי ההצלחה הוא תהליך בדיקת התאמה קפדני אותו אנו מבצעים לכל מי שמעוניין בהסרת משקפיים בלייזר. תהליך בדיקת ההתאמה כולל סדרת בדיקות מקיפות שנועדו לוודא שאכן אתה מתאים, ושאין סיכון כלשהוא בביצוע הניתוח. לחץ כאן למידע על בדיקת ההתאמה.
בנוסף קיימות מערכות מדוייקות שמצלמות את מבנה הקרנית ויוצרות תבנית שיוף המותאמת לנתונים של העין שלך (מבוססות על טכנולוגיית ה- wavefront). מדידה זו נועדה לבצע שיוף מדוייק של הקרנית להשגת תוצאה אופטימלית. מערכות משוכללות המופעלות במהלך הניתוח (מערכת עקיבה מהירה, מערכת לזיהוי הקשתית ולעיקוב אחר רוטציה של העין) מבטיחות שיוף מדוייק גם תוך כדי תנועה של העין תוך כדי פעולת הלייזר.
מעבר לטכנולוגיה - אין תחליף לתפקידו של הרופא המנתח, הן במהלך הניתוח והן במעקב שאחריו. הרופא המנתח אחראי לשיטתנו על כל התהליך, החל מבדיקת ההתאמה, דרך הניתוח, ובהמשך הוא מלווה את המנותח בכל תהליך ההחלמה והביקורות שלאחר הניתוח.
בברכה,
שלום רב,
בשנת 2004 עברתי ניתוח לייזר בעיניי (מספר 5+) בשנת 2009 עשיתי תיקון היות והמספר חזר (3+). מאז הניתוח השני אני סובל מסנוורים משמעותיים – עד כדי כך שאני דומע כל פעם שאני נחשף לאור ולפעמים זה מביך ומציק מאוד ומקשה על הנהיגה. אני נזקק למשקפי שמש תמיד וקשה לי להיות אפילו בים או מול משטח בהיר מחזיר אור. מה ניתן לעשות? האם תוכל לתת חוו"ד בנושא?
שלום רב,
הסינוורים הם תוצאה של מבנה קמור מאוד של הקרנית, הנותר לאחר שני תיקונים להיפראופיה גבוהה. כ"כ יתכן שהתיקון לא ממורכז. בכל אופן - לא ניתן כעת לבצע ניתוחי תיקון נוספים בלייזר במקרה שלך. מומלץ לפנות לאופטומטריסט המיומן בהתאמת עדשות מגע, ולהתאים לך עדשות מגע קשות בשתי העיניים.
בברכה,
שלום ד"ר,
בעלי עבר לפני חודש ניתוח הסרת משקפיים בלייזר..
כתוצאה מהניתוח נהיה לו בעין אחת כתם/שטף דם..נמסר לנו מהמרפאה כי תוך שבועיים זה חולף אך עד עכשיו זה לא עבר..
מה צריך לעשות?זה יכול לקרות מקרה כזה?או שזה דורש ביקורת אצל רופא שוב?
ליזי
שלום ליזי,
שטפי דם בלחמית (לובן העין) לאחר ניתוחי לאזיק הם תופעה שכיחה וחסרת חשיבות. זוהי תוצאה של טבעת העיגון שמוצמדת לעין כדי לבצע את פיצול הקרנית. הטבעת מוצמדת בעזרת ואקום ללחמית למשך כ-30 שניות. דבר זה יכול לעיתים לגרום להופעת שטף דם בלחמית.
מדובר בתופעה קלה וחולפת. משך הזמן שלוקח לדימום להיעלם הוא עד כחודש מהניתוח. לגבי ביקורת - מקובל אצלנו להזמין את כל המנותחים לבקורת שגרתית אצל הרופא המנתח כחודש לאחר הניתוח (בנוסף לביקורות הנערכות יום ושבוע לאחר הניתוח).
בברכה,
שלום רב ד״ק
לפני 7 שנים עברתי אצלך ניתוח להסרת משקפיים בשיטת השיוף
מדי פעם לפעם יש תקופה מסוימת שיש לי יובש בעינים תחושת עיפות ואי נוחות בעיקר לאור ומיזוג על חום גורם לי לאי נוחות האם זה נורמלי והאם ניתן לטפל בכך
אודה מאוד לעזרתך
שלום רב,
יובש בעיניים היא תופעה נפוצה ביותר וקיימת בכ- 15 עד 20 אחוזים באוכלוסיה בכל הגילאים. יובש בעיניים היא גם תופעת לואי נפוצה לאחר הסרת משקפיים בלייזר, אך היא מתרחשת בעיקר בשבועות הראשונים לאחר הניתוח. קרוב לודאי שמה שאתה מרגיש עכשיו, 7 שנים לאחר הניתוח, לא קשור לניתוח, והיה מתפתח בכל מקרה, במסגרת השכיחות הרגילה של יובש בעיניים באוכלוסיה.
הטיפול ביובש קל בעיניים המופיע לעיתים, במיוחד בחשיפה למיזוג, הוא ע"י תחליפי דמעות הניתנים על פי הצורך. יש מספר רב של תחליפי דמעות, כולם ניתנים לרכישה ללא מרשם רופא. רצוי להשתמש בתחליפי דמעות ללא חומרים משמרים. כ"כ מומלץ לעצום מידי פעם את העיניים בזמן עבודה ממושכת מול מחשב, כדי לתת לדמעות שלך להרטיב את העיניים.
בברכה,
השאירו פרטים ונחזור אליכם
